יום ראשון, 19 במאי 2013

עליזה בארץ הפלאות, הגירסא הגריאטרית

לפני כמעט ארבע שנים, ממש בשבוע שלפני החתונה שלי, איפרתי בסרט הסטודנטים האחרון בו לקחתי חלק. המוח מאחורי הסרט הוא עומר שוורץ, שבזמנו השחקנית הראשית בסרט, תמי ספיבק, חזתה שהוא יגיע רחוק כי הוא מוכשר כמו שד (מה שנכון), התסריט גולל סוג של גרסה מטורפ לאליס בארץ הפלאות, והצוות היה מורכב מסטודנטים לקולנוע מלאי מוטיבציה ומשחקנים מנוסים.


מי שלא חי את העולם הזה ודאי ירים גבה לגבי נכונותם של שחקנים מהשורה הראשונה להשתתף בסרטי סטודנטים עם תקציב זעום, תנאים לא תנאים ושעות הזויות (אם כי, עלי להיות כנה, השעות לא משתפרות אף פעם), אבל סרטי סטודנטים הם המקום בו הקסם קורה. לפני ההתמסחרות, חישובי העלות-תועלת והרייטינג, עשייה מתוך אהבה לעולם הקולנוע, רעיונות מקוריים שבוערים בהם והמון קסם.
בסרט הספציפי הזה התפקיד שלי היה משונה, ראשית כי התבקשתי להזקין  מעט את השחקנית מלאת החיים, ושנית כי הסרט, כפי שתוכלו לראות בסוף הפוסט, עובד לסוג של אנימציה, ועדין, היה תענוג.
צילומי חוץ הם תמיד מאתגרים, פריסת הציוד בשטח, הסתמכות על תאורה שלרוב רחוקה מלהיות אופטמלית, והתיזוזים ממקום למקום בצילומי הסצנות השונים הם לא פשוטים, ועדיין, האווירה על הסט כל כך טובה ומיוחדת שהכל מתגמד



חצי סגירת מעגל היתה לי שנתיים אח"כ, כשאחת החברות הכי טובות שלי, ובחורה מדהימה בלי שום קשר, נישאה לבחיר ליבה בתאריך החתונה שלי ובאותו הקיבוץ בו צולם הסרט.

החתונה התרחשה ממש באותו מקום בו צולם שולחן הסעודה המטורפת בסרט, ואני התפדחתי בסוף הערב שגם אחרי שבוע שביליתי בקיבוץ בזמן הצילומים, הצלחתי ללכת לאיבוד עם הרכב בסוף החתונה, ותודה לאלוהי הדיבורית ברכב, כי הפלאפון שבק חיים עוד כשאיפרתי את הכלה ומשפחתה מוקדם יותר באותו היום, ואני נלחצת נורא כשאני לא יודעת איפה אני.

בשבוע שעבר אני ועומר נפגשנו שוב, הפעם בצילומי סרטון פרסומת למוצר חדש, פשוט וגאוני, עליו בטח אכתוב בהמשך כשהפרסומת תעלה לאוויר.
עד אז מוזמנים לצפות בסרט:
צפייה מהנה

תגובה 1:

אירעה שגיאה בגאדג'ט זה
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...