תמיד הייתי פחדנית. בתור בת זקונים לאמא סופר-פולניה, עם פחד גבהים, פוביה שגובלת בהפרעה נפשית מג'וקים ודמיון אובר-מפותח על כל מה שיכול להשתבש בכל מצב נתון, זה אולי לא מאד מפתיע, ועדין מספק לקרובים אלי אינספור הזדמנויות ללעוג לי.
ההורים שלי, למשל, עדיין מספרים לכל מי שמוכן להקשיב (וגם לכמה כאלה שלא), גרסה מעוותת על מפגש שלי באמצע הלילה עם ג'וק ענק בדירה בה התגוררתי בניו יורק בגיל 20. בעלי, שיחיה, מספר לכולם על המפלצת מבריכת המשושים, שאני טוענת שהיתה ענקית, והוא טוען שהיתה מעט יותר גדולה מחגב ממוצע, ועל איך צרחתי כמו ילדה (החלק הזה דווקא נכון).
 |
| ככה היצור הזה נראה אצלי בראש |
