MAC TECHNIQUE

בחברת MAC השיקו מחדש רעיון ישן שלהם- סדנאות קבוצתיות. הפורמט הישן-חדש מצטרף לסדנאות האישיות שהמאפרים המוכרים בחנויות MAC מעבירים בסניפים השונים
הסדנא נמשכת שעה וחיצ ומחולקת לשני חלקים: חלק ראשון בן 45 דקות ובו שתי הדגמות איפור הנערכות במקביל וחלק שני המאפשר התנסות ותרגול של החומר  הנלמד בסיוע מאפרי החנות.
למי שהפורמט הזה לא קורץ ישנה את האפשרות של שיעור, מה שקרוא בעגה המקצועית כיתת-אומן, בה מוצגים שני מראות איפור בזה אחר זה וללא התנסות עצמית.
את הסדנאות והשיעורים ניתן לקיים בסניפי MAC השונים לאחר שעות פתיחת החנות או בחדרי הרצאות וישיבות (באחריות של מזמינות הסדנא כמובן) אך לא בבתים פרטיים. מי מכן שמעוניינת בסדנא קבוצתית בביתה יכולה לפנות למאפרות המעבירות סדנאות איפור.
בין הסדנאות ניתן למצוא סדנת "נשים ונשיות" סדנא המתמקדת בהבדל שבין אשה לאשה סקסית; סדנת "זהר בינלאומי" המדגימה מראות מהשטיח האדום, בה גם נכחתי ועליה ארחיב בהמשך; סדנת "טרנדים", המתאימה, לטעמי, לקהל המקצועי, ומלמדת כיצד לתרגם מראות איפור ממסלולי התצוגות לחיי היום-יום, וסדנת "הזמנה ליציאה" המתמקדת באיפור לאירועים.

משתתפות הסדנא מקבלות קלסר מדליק (מאק תמיד מנצחים בפרטים הקטנים) ובו הסבר על הסדנא, מקום לכתיבת הערות וWISH LIST, טיפים מתוך הסדנא וFACE CHARTS של הלוקים שלמדו בסדנא עם פירוט החומרים בהם השתמשו.

עלות הסדנא 200 ש"ח למשתתפת אשר מוחזרים במלואם כזיכוי לרכישה בחנות במידה והסדנא מבוצעת באחד הסניפים, או החזר של 100 ש"ח במידה והסדנא מתבצעת מחוץ לחנויות (שזהו לרוב המחיר למשתתפת בסדנאות קבוצתיות אצל מאפרות אחרות).

כאמור אני נכחתי בסדנת "זהר בינלאומי" שהעבירו נטע סקאלי, המאפרת הראשית של MAC בישראל, והדס, שאם אני לא טועה הינה המדריכה הראשית . נטע והדס הדגימו לנו שני לוקים, הראשון בהשראת בריז'יט בורדו, עם שפתיים ערומות ועיניים מעושנות בכבדות, והשני מראה קלאסי של עיניים בצבעים ניטרלים ושפתיים אדומות.

הלוק האדום של נטע:

התמונה לקוחה מתוך "שגיאות"

הלוק המעושן של הדס:

התמונה לקוחה מתוך "שגיאות"

 הסדנא התקיימה בבוקר, כאשר סגרו את החנות במיוחד עבורינו, אך היו ולסניף בו נכחנו (בדיזינגוף סנטר) אין זכוכיות המפרידות בין החנות לחוץ אלא רק סורגים, הרעש מבחוץ הקשה מאד להתרכז ולשמוע, בייחוד שרק לאחת מהן היה מיקרופון.
גם הקונספט בו שתיהן מאפרות במקביל הקשה עלי, שכן הייתי בתחושה מתמדת שאני מחמיצה משהו אצל השניה, שכן באופן טבעי עיניי התמקדו בזו שדיברה באותו רגע. לפעמים בסדנאות כאלה העניין הוא לא ההסברים של המאפר אלא התנועה הקטנה של היד שמבחינתו היא מובנית מאליו ולא רויה לציון אבל עושה את כל ההבדל. מסיבה זו אני אמליץ לבחור דווקא בשיעור ולא בסדנא, אם כי אני מניחה שחלק יעריכו יותר את זמן התרגול המודרך.

ובכלל, אני חושבת שהסדנאות האלה מתאימות יותר למאפרות או ל"משתמשות כבדות" מאשר לחובבות ומתחילות שכן הרמה גבוהה, הקצב מהיר, ולמי שאין הכרות מוקדמת עם החברה ומוצריה יהיה קל ללכת לאיבוד.

בין הטיפים שאספתי מהסדנא:

• מריחת קונסילר עם מברשת טשטושים לעיניים ולא עם מברשת קונסילר רגילה לקבלה כיסוי קליל וטבעי יותר

מברשת טשטושים של MAC, התמונה לקוחה מ"בלוגיפור"

• הוספת נגיעה של צללית כחולה לגבות שחורות

• לשרטט את האייליינר עם מברשת זווית כאשר קודם יוצרים את הגובה ורק אחר כך ממלאים את הקו, ואת התיחום התחתון עם מברשת ישרה.

• לעבור עם צללית בגוון העור סביב השפתיים כדי לטשטש זליגות מהקווים

ועוד מילה לסיום, כפי שכבר כתבתי תאגיד אסתי לאודר התווסף לרשימה השחורה של PETA ושלי לאחר שהם שבו לבצע ניסויים בבע"ח, MAC שייכים לתאגיד אסתי לאודר.

כיתת אומן MAC

ביום שלישי הגעתי לכיתת אומן של MAC. האירוע יועד למאפרים מקצועיים, בעלי כרטיס MAC PRO, ומותנה בהרשמה מראש ובתשלום של 200 ש"ח, מהם 100 ניתנו כקופון לרכישה בחנויות. בנוסף בכניסה חולקה מתנה לכל משתתפת- גלוס ומסקרה.
את הפרזנטציה העביר פבלו רודריגז, אמן בכיר של חברת MAC בבריטניה, עם מבטא מקסים ורקורד מעורר קנאה. כיאה לחברה, האירוע כולו לווה בניחוח חו"לי, עם קאווה שזרמה כמו מים, מנות קטנות ומעוצבות והרבה נשים לובשות שחורים.
אני שמחתי במיוחד לפגוש שם כמעט מחצית מבנות הקומונה שלנו, כך שאפילו העובדה שהאירוע התחיל יותר מחצי שעה לאחר התכנון לא הפריעה לי, להיפך, קיבלנו יותר זמן לפטפט.

הפרזנטציה עצמה החלה בהצגה של עבודות של פבלו בליווי הסברים על תהליך היצירה, והמשיכה בהדגמה של שלושה סגנונות אומנותיים על שלוש דוגמניות עם עקבים מזעזעים (שעולים הון תועפות, אומנם, אבל מזכירים מכשירי עינויים מימי הביניים).

באופן מפתיע האולם לא היה מלא, ואולי בעצם לא כל כך מפתיע בהתחשב בעובדה שהפרזנטציה הועברה באנגלית, וללא תרגום. מבחינתי זו היתה ברכה, כי העצירות לתרגום הן בלתי נסבלות בעיניי, אבל אולי לMAC שווה לשקול להביא מתרגם לכיתה הבאה וכך לפנות לפלח שוק רחב יותר...

פבלו נתן טיפים רבים, אבל משפט אחד נחרט לי, שכן הוא מסביר את המהות של סגנון האיפור הזה בצורה הטובה ביותר: "it's not about beauty but rather about concept". משהו שאמור להיות מובן מאליו, ועדין משום מה זה לא.

כל הדוגמניות עלו לבמה עם מייק אפ ומסקרה, שכן הדגש היה על הצבעוניות ועל איפור העיניים והשפתיים ולא על הבסיס.
באופן משעשע זוויות האיפור שלו, והשימוש המסיבי בפלוייד ליין הזכירו לי את סגנון האיפור הלבנוני שתופס תאוצה בעולם כולו (פוסט בנושא, ועל קורס האיפור הלבנוני שלקחתי עוד יגיע).
גם ההצללה מעל הגבות, שלדבריו מונעת מראה שטוח ומוסיפה לפנים עומק ומימד (ומראה שזוף מעט) לקוחה מהאיפור הלבנוני.

פבלו מקפיד לצבוע גם את מעקה העין העליון עם האייליינר כדי ליצור מראה אחיד ויפה יותר. חברה לחשה לי שזה נקרא "אייליינר צרפתי" כנראה בגלל השיק שזה מוסיף לאיפור...

טיפ חשוב נוסף הוא שאת הדגשת הגבות פבלו לא מתחיל מתחילת הגבה כי אם מעט אחרי, כדי למנוע מראה קשה וכועס של המאופרת

את "פרצוף הדג" בו מאפרות ומאופרות רבות משתמשות כדי לזהות את אזור שקע הלחיים אותו מצלילים, מגלה פבלו בדרך אלגנטית בהרבה כאשר הוא מבקש מהמאופרת לפתוח מעט את פיה.

טיפ מדליק נוסף שפבלו חלק איתנו הוא הדגשת השפתיים ובעיקר הדגשת קשת קופידון (הקו העליון של השפה) באמצעות פיזור שימר (highlighter) על השפתיים עם מברשת סומק רחבה.

בסיום האיפור הראשון לקח פבלו אפליקטור של מסקרה והשפריץ על פניה של הדוגמנית פיגמנט מעורבב בmixing medium של החברה.
פבלו שילב בעבודתו צבעי פנים כצלליות לקבלת צבע עז ועומק שלא מתקבל מסתם צללית
את גוון השפתיים השיג באמצעות ערבוב של שני גלוסים- לבן ובורדו, שמזכירים את הLIP TARS הנודעים של OCC. הערבוב היה מושלם והתקבל גוון ורוד שלא ניתן להתעלם ממנו

בלוק השני ביקש פבלו להראות לנו איפור אבסטרקטי. הוא לקח שקית של MAC וגזר ממנה את החלק השקוף ואותו הצמיד לפניה של הדוגמנית. על הניילון הוא צייר עם צבע שחור נקודות אבסטרקטיות סביב עין אחת, ואז הצמיד את הקצוות לקבלת צורה סימטרית. לאחר מכן הפך את הניילון כך שהצבע היה על פניה של הדוגמנית ולחץ על הנקודות כדי להעביר את הצבע.
התוצאה שהתקבלה הזכירה במידה רבה תחרה, ולאחר הוספת פרטים קטנים התקבלה מעין מסכת תחרה על עיניה של הדוגמנית.

וטיפ אחרון: כאשר בוחרים במראה שפתיים מחוקות יש להקפיד לדחוס את הקונסילר אל תוך השפתיים כך שיכנס לכל החריצים, וכך להבטיח שלא יקרה מצב בו הדוגמנית תחייך וקווים ורדרדים יציצו מבעד לגוון הנייטרלי.

הפרזנטציה עצמה לקחה קצת פחות משעה, והייתי שמחה אם זה היה ארוך יותר. אבל סה"כ היה כיף ומלמד, אז אין תלונות
מעניין את מי יביאו בפעם הבאה

לא טוב היות האדם לבדו

לא קל להיות עצמאית. מעבר לעובדה שצריך כל הזמן לעבוד כדי להשיג עבודה, ושבעסקים קטנים העובדת היא גם המנהלת, אשת יחסי הציבור, מנהלת החשבונות, המזכירה והמנקה (פוסט בנושא בקרוב), לפעמים זה פשוט בודד.
כשעובדים בארגון או חברה יש תקשורת עם אנשים קבועים, וכמעט תמיד מוצאים מתוכם מישהו שיש איתו קליק ואפשר לשבת איתו בארוחות צהריים והפסקות ולתייעץ לגבי העבודה או סתם להוציא קיטור.




כעצמאי זה שונה. הבעלול, עם כל אהבתו אלי, מרגיש שעצם העובדה שהוא כבר יודע את ההבדל בין מסקרה לאייליינר ומכיר שמות של חברות מקצועיות (ואף נשלח לא פעם ולא פעמיים לרכוש איפור לבדו), זה די והותר ואת ההתלהבות שלי מהצללית החדשה שקניתי אני מתבקשת לשמור למישהו אחרת. ותכלס, אני לא מאשימה אותו, חצי מהזמן אני נרדמת עוד לפני שהוא מגיע לפואנטה בסיפורי התאילנדים שלו... (האדון מנהל עבודה בגד"ש)


ולא רק את הגילויים החדשים של מוצרים (או יותר מרגש- שימושים חדשים למוצרים שכבר יש לי) אין תמיד עם מי לחלוק, גם את התסכולים מלקוחות מעצבנים, מצלמים שמבקשים ממני לעבוד בשביל שכר רעב ועוד להגיד תודה (כי הם משלמים ולא רק נותנים לי קרדיט), או סתם לשתף בכל מה שקורה במקצוע הבכלל לא פשוט הזה.

                                      

מפגש קומונה, שנת 2050. תייגו את עצמכן :)

אז נכון, יש לי את הבלוג הזה  בו אני פורקת, ויש אפילו שניים שלושה קוראים (תודה לכם, זה עוזר לי להרגיש קצת פחות כמו בת 12 שכותבת יומן), ויש פורומים שונים אבל עדין היה חוסר...
בפורומים, כל אחד יכול לגלוש, לקרוא, להגיב, ולהסיק מסקנות. זו קהילה פתוחה שזה דבר נהדר, אבל לא מקום שבו אני ארגיש בנוח לכתוב תחת שמי תלונות וקשיים. בכל זאת ביצה והכל... אסור לשרוף גשרים (אולי יום אחד הצלם הקמצן יזכה בפרוייקט אדיר ויקרא לי?)

כנראה שלא הייתי היחידה שהרגישה כך, ולפני כמעט שנה (היתכן?) הקימה מאפרת קולגה, אלונה עילם, קומונה סגורה למאפרות. בקומונה חברות כארבע עשרה  מאפרות, כולן עצמאיות, כולן עם ניסיון- החל מאלה שסיימו את הקורס כשאני הייתי בחטיבת ביניים (ועדין נראות כמו בנות 20 הכלבות), וכלה במאפרות שסיימו לפני שנתיים-שלוש. הקומונה מהווה בעצם קבוצת תמיכה, מקום להתעדכנות בחידושים וטכניקות אחרות, ורשת בה מאפרות מפרגנות זו לזו (במילים ובעבודות כשאפשר) למרות שעל פניו כולנו מתחרות פחות או יותר על אותו שוק.

לפני כמה חודשים שידרגנו את הקומונה עוד יותר והתחלנו לקיים מפגשים סגורים, מתוך האמונה שלכל אחת מאיתנו יש מה ללמד את היתר, והשתלמויות בחינם (ועוד עם ארוחה חלבית שווה) זה תמיד כיף. אחת לכמה חודשים אנחנו נפגשות בשישי בצהריים, כל אחת מביאה משהו טעים, אוכלות, מקשקשות , מתעדכנות ואז עוברות למנה העיקרית: הרצאה או הדגמה של אחת מבנות הקומונה. בהרצאה הראשונה היתה זו עדי מאור-סיסו שהעבירה הרצאה על שיווק. תחום שבו היא חידשה גם לותיקות ביותר...

אתמול התקיים המפגש השני. לצערי חלק נעדרו מסיבות שונות, אך עדין היינו בהרכב מכובד ונהננו מאד. יעל דרוקמן, שהיא אחת ממאפרות הכלות המוערכות, ואשה מדהימה בפני עצמה, העבירה לנו הדגמה על חברת קומונה אחרת, טלי כץ פליין. יעל לא חסכה בטיפים, חלקה איתנו את שיטות העבודה שלה, והכי חשוב- נתנה לנו לחטט לה במזוודה כאוות נפשנו.

כמו מכל מפגש כזה אני יוצאת מהפגישות מלאת מוטיבציה להמשך, המפגש הוא ממש בגדר מילוי מצברים מבחינתי, והטיפים שאני לוקחת מכל הרצאה הם בגדר בונוס שווה במיוחד. אני חושבת שגם לעצמאים בתחומים אחרים שווה להקים קבוצות כאלה, בהן חולקים ידע ומעשירים זה את זה.

ותכלס מי עוד ישב איתי שעות כדי לדבר על ההבדל בגוון של הצללית הכחולה ירוקה הזאת מהצללית הכחולה ירוקה ההיא?!

בנות, היה כיף, כרגיל, מי מעבירה את המפגש הבא? :)