להריח כמו זמרת (לפני שהיא עולה לבמה)

גל של בשמי זמרות שוטף אותנו לאחרונה, נראה שכל כוכבת פופ רוצה להשאיר את חותמה גם על החוטם, וההיצע עשיר ביותר. אז נכון, במבט ראשון נראה שקהל היעד הוא בנות הטיפש עשרה, כי בחורה בת 20+ שלא לדבר על נשים בעשורים המאוחרים יותר, לא תבחר בושם על סמך הזמרת שחתומה עליו, אבל לפי המשווקים בארץ לא רק הילדות נהנות מבשמי הזמרות אלא גם האמהות שלהן, שעוצמות עיניים, מתעלמות מהבקבוק והשם ונהנות מהריח.

והרי בריח עסקינן

נתחיל בבושם של ניקי מינאז' PINK FRIDAY

מודה, כשראיתי את הבקבוק נחרדתי. חשבתי שאפילו בת הטיפש עשרה הקבועה לה אני מעבירה את המוצרים לנערות (זוכרות את הבושם של ג'סטין ביבר?) תאמר לי שהיא כבר קצת גדולה מדי בשביל בשמים מצועצעים כל כך.

אבל מסתבר שאכן אסור לשפוט ספר על פי כריכתו, או ליתר דיוק, בושם על פי בקבוקו. והבושם שרקחו זמרת הפופ המצליחה ניקי מינאז' יחד עם חברת אליזבת ארדן היוקרתית, הוא ממש לא רע.

הניחוח הוא פירותי-מתקתק, אבל עם טוויסט קל.

התו העליון הוא פירותי- פרי הכוכב, מנדרינה איטלקית, מרווה וגרגרי בויזן

הלב ורדרד ופרחוני ומשלב את ניחוח פרחי הלוטוס ועלי היסמין

והבסיס הוא שילוב של וניל, אגס, קרמל ומוסק.

כמישהי שלא חובבת וניל בבשמים שלה, נראה שהשילוב עם המוסק והאגס הצילו את הבושם ממתקתקות יתר עבורי

ומכוכבת אחת לאחרת- ריהאנה אם ROGUE

על הבושם הקודם של ריהאנה אתן יכולות לקרוא כאן, ולאור העובדה שלניחוח הקודם לא ממש התחברתי, לבושם הנוכחי הגעתי ללא ציפיות. והופתעתי. הוא ממש מוצלח. אולי זה קשור לדבריה של הזמרת עצמה על הבושם, שאמור לשקף את השינוי שהיא עצמה עברה ואת מי שהיא כיום, ואולי סתם ממש הצליח לבשם ג'וליאן מריפייר, שיצר את הניחוח עבור הזמרת. גם הבקבוק הרבה יותר מוצלח לטעמי, בוגר, אלגנטי, משהו שלא אתפדח להניח על שידת האיפור בחדר השינה.

כך או כך, הניחוח שהוגדר בחברה כפלרטטני ואוריינטלי בהחלט קורץ לי

התו העליון משלב פריחת לימון ורקפות יחד עם ברגמוט ופלפל ורוד

הלב משלב יסמין ושושנה עם שזיף ועור זמש (מודה, הרעיון של עור בבושם מבאס אותי, אני נמנעת ממוצרים העשויים מעור כבר שנים)

והבסיס משלב פצ'ולי, אמבר, ונילה, מוסק ועץ סנדלווד

נמשיך לגיל ההתבגרות שלי ולבושם הישן-חדש של בריטני ספירס  FANTASY

מדובר בעצם במהדורה מיוחדת לרגל חגיגות העשור לבשמיה של הזמרת, אם כי יודעות דבר טוענות בתוקף שהניחוח שונה מהבושם המקורי, והשינוי איננו רק באריזה.

גם כאן אליזבת ארדן היא שעומדת מאחורי הבושם, אבל אני מניחה שאת קהל היעד של הבושם זה קצת פחות יעניין

מה שכן יעניין את אוהדי הזמרת היא העובדה שעל חלק מהבקבוקים יש חתימה בכתב ידה של הזמרת, מעבר להקדשה הגנרית שהוטבעה על כל הבשמים כאות תודה למעריצים.

הבושם משלב פירות עסיסיים ופרחים לבנים המועדפים על בריטני. תערובת מפתה של ליצ'י אדום, חבוש מוזהב וקיווי אקזוטי, משתעשעים עם אקורדים מעודנים של עוגייה, עלי כותרת של יסמין וסחלב לבן שוקולד. סיום מפתיע של מושק קרמי הפוגש את שורשי האירוס ועצים חושניים הלוכדים אותך לאורך כל שעות היום.

ואחרון חביב- קייטי פרי עם KILLER QUEEN

קייטי פרי יצרה בושם, וכראוי לזמרת כמוה, היא גם יצרה סביבו גם באזז רציני. הניחוח שמוגדר כממכר ומכשף נותר ע"י לורן לה-גורנק (?) מIFF

התו העליון משלב פירות יער, שזיף כהה וברגמוט (שמתן לב שהברגמוט מככב בפוסט?)

הלב משלב פרחי קטיפה אדום, יסמין (עוד כוכב עולה) ואת פרח הקשת בענן (זו גם פעם ראשונה שאני שומעת על פרח כזה)

והבסיס משלב קשמיר, פצ'ולי ופרלין נוזלי, תהיה הכוונה אשר תהיה.

מה הבושם המועדף עליכן? האם אתן נוהגות להתחדש בניחוחות חדשים או נאמנות כבר שנים לאותו ניחוח?

התחדשויות בGADE

אתמול הגיעה אלי לקוחה לאיפור אירוע, היא נותרה נפעמת מאיך שהפנים שלה נראו אחרי המייק אפ, וסיפרה לי שהיא משתמשת במייק אפ של ג'ייד, ושלה זה אף פעם לא יוצא ככה. במייק אפ של ג'ייד לא יצא לי להתנסות עדיין, אבל הסברתי לה שסביר להניח שה"טעות" היא בדרך ההנחה ובכמויות, והזמנתי אותה להגיע לסדנת איפור אישית בה תוכל ללמוד להיות המאפרת של עצמה.

ניחוחות אביביים

הפוסט הזה היה אמור להכתב לפני החג, לטובת אלה שרוכשים בשמים כמתנה למארחת, אבל את השבוע שלפני פסח ביליתי עם בתי הקטנה בבית חולים והבלוג נדחק אחר כבוד לתחתית סדר העדיפויות.

והאמת? לא נורא, כי אני מאלה שטוענים שבושם קונים רק לקרובים ביותר, אלה שיודעים בדיוק מה הטעם שלהם, ויותר טוב- לעצמך.

ובכן לפני הפסח הוזמנתי לאירוע השקה בחברת שסטוביץ, ייבואנים של חלק ניכר מחברות הקוסמטיקה והבישום שאתם מכירים בארץ, לרגל השקתם של מספר בשמים חדשים.

Le petite robe noire- Guerlain

ג'סטין ביבר (מי היה מאמין שגם עליו אכתוב)

אז כן, הפוסט הזה מפתיע גם את עצמי, וסביר להניח שכלל לא היה נכתב למעט שורה קטנה שהופיעה על עטיפת הבושם וגרמה לי לחשוב ששווה לעודד את רכישת הבושם הזה- כל ההכנסות ממכירתו יתרמו לצדקה.

כן, קראתן נכון, אליזבת ארדן שמייצרת את הבושם עבור ג'סטין ביבר (כוכב פופ קנדי שילדות מתחת לגיל 14 מאד מחבבות כפי הנראה, לטובת מי שאין לה ילדים ולא מתעמקת בגיא פינס/פנאי פלוס) וג'סטין עצמו (או סביר להניח, הוריו והאמרגן שלו) החליטו לתרום את הכנסות הבושם לצדקה, וכל הכבוד להם על כך.

אז מה הסיפור פה? ג'סטין ביבר יצר בושם עבור המעריצות שלו, העונה לשם הכה מבטיח SOMEDAY- יום אחד המעריצות יזכו לפגוש באליל, יום אחד החצ'קונים יעברו, יום אחד המעריצות יביטו אחורה ויתהו "מה חשבתי לעצמי"...

האמת שהרעיון דווקא נחמד, והעיצוב הילדותי משהו (בכל זאת הגיל הממוצע של קהל היעד הוא 12) והריח המתקתק נראים כקולעים בול לקהל היעד, אם לשפוט על פי הנסיינית האישית שלי, בת ה13.5 שהכחישה בתוקף שהיא אוהבת את הזמר אבל התלהבה מאד מהבושם

מבחינת הריח, הבושם מאד מתקתק, מה שאצלי התחבר מיד לילדותי, אבל מתואר ע"י היח"צ כ"תחכום סקסי ומודרני" (למה נערה בת 14 צריכה להיות מתוחכמת או סקסית, אין לי שמץ). 

• תו עליון, מנדרין, אגסים ופרות יער

• תו הלב, יסמין, חבצלת מים, קוקוס סחלב

• תו הבסיס, מאסק ווניל

בפועל לא חשתי ברעננות של המדרינה או פירות היער, אלא בעיקר בווניל ומאסק, אבל כאמור, קהל היעד של הבושם ממש אוהבת את הריח, אז כנראה שהם יודעים מה הם עושים.

עיצוב הבקבוק גם הוא מצועצע להפליא (כמו שאתן יכולות לראות בתמונה)- לבבות, קריסטלים, מפתח ללב של ג'סטין...  אני משערת שאם קן (בן הזוג המיתולוגי של ברבי) היה מעצב בושם למעריצות שלו זה היה נראה ככה, וקהל היעד הרי די דומה :)

הבושם נמכר ב200 ש"ח ל50 מ"ל של או-דה-טואלט, לפני הנחות כמובן, ויהווה מתנה מעולה לטיפש עשרה האישית שלכן, שתתלהב לא רק מהבקבוק והריח, אלא גם מכמה שאתם מעודכנים ויודעים שיצא לג'סטין בושם

בשמים גבירותיי, בשמים

משום מה בארץ בושם הוא מתנה שמאד נהוג לתת בחגים, ובהתאם גם רשתות הפארמים למיניהן יוצאות במבצעים שווים לפני החגים על מגוון בשמים.

לטעמי בושם עלול להיות מתנה בעייתית אם לא מכירים את מקבל המתנה ואת טעמו בריחות מספיק טוב, ומצד שני, אין ספק שזו מתנה שהיא גם מפנקת וגם שימושית, ובהחלט נכנסת לקטגורית ה"כיף לקבל".

בזמן האחרון זכיתי לרחרח שלושה ניחוחות חדשים, אחד לגברים ושניים לנשים. הבשמים המדוברים הם:

Loverdose של DIESEL

מדובר באו-דה-טואלט, בעצם גרסה קלילה יותר לLOVERDOSE שהושק לפני שנה.

הבקבוק מעוצב בצורת לב, והליטוש שלו מזכיר קצת אבן חן או יהלום עם גוון ורדרד-סגלגל שלי עשה אסוציאציה למשהו מכושף (אין לי מושג למה)

מבחינת הניחוח, שהרי זו הסיבה שלשמה התכנסנו, התו העליון הוא רענן- שילוב של מנדרינה, כוכב אניס ותפוח חמצמץ (ואם כבר תפוח אז רק חמוץ לטעמי האישי). תו הלב מכיל עלי יסמין וקרם ליקריץ (או שוש בעברית) בשילוב עם פריחת התפוז שאני אישית מאד אוהבת, ותו הבסיס הוא שילוב של מושק ווניל, קצת מתוק מדי לטעמי, אבל מעולה לחובבות הז'אנר

בגדול הייתי מגדירה את הבושם כמתוק-פירותי, למי שלא סולדת כמוני מוניל הוא יכול להיות מאד חביב, בעיקר כי הניחוח שלו אכן נשאר לאורך היום. למי הוא מתאים? משהו במתקתקות שלו גורם לי לשייך אותו לצעירות יותר.

ובכלל הפוסט הזה בעיקר מיועד לצעירים בגילם או בטעמם לדעתי, המתיקות הזו מריחה הרבה יותר טוב כשמתלווה אליה משב נעורים

50 מ"ל ב355 ש"ח לפני הנחות

הבושם השני שניסיתי לנשים הוא הMademoiselle Ricci של Nina Ricci

גם כאן מדובר בבושם מקטגוריית המתוקים, הפעם מסדרת הפרחוניים- ורדיים (כן המצאתי מילה, תתבעו אותי).

הבושם הוא מחווה של בית האופנה לקולקצייה שנשאה את אותו שם והושקה בשנות השישים. 

האריזה עצמה נראית כמו אריזת מתנה- קופסה לבנה ועליה מצוירים סרטים ורודים, וכל הורדרדות הזו שוב מתקשרת לי יותר לצעירות, ומייעדת גם את הבושם הזה למתנות שנותנים לאחות של או לחברה ולא למארחת.

הבקבוק נראה ממש כמו הבקבוק של בושם אחר של נינה ריצ'י, העונה, תחזיקו חזק, לשם "ריצ'י ריצ'י", כאשר ההבדל היחידי הוא בגוון.

חייבת להודות שבניגוד לחלק מהתגובות סביבי, כאן המתקתקות דוקא היתה לטעמי, היה בה משהו מאד קליל וכיפיי, מצד שני למדתי לא לסמוך על חוש הריח שלי בהריון שכן ריחות שהיו מאד נעימים לי קודם הם בלתי נסבלים בעיניי כעת ולהיפך, כך שאני מחכה עד אחרי הלידה כדי להריח אותו בשנית ולהחליט האם הוא מצטרף למדף הבשמים שלי או מועבר לאחת מאוהבות המתוק בסביבתי (תחזיקו אצבעות, בנות)

התו העליון מורכב מורד צינטיפולייה (שידוע גם כורד הכרוב או ורד פרובנס) ופלפל ורוד. התו המרכזי הוא שילוב של הרדוף נחלים, עלי דפנה ופרי הורד (שזה החלק שנשאר על הגבעול אחרי שעלי הכותרת נושרים), והתו התחתון הוא מושק ועץ לבן.

הריח עצמו, למרות המתקתקות, הוא קצת יותר מתוחכם מהבושם הפרחוני הממוצע, ועל כן אם מתעלמים מכל הורדרדות גם מי שעברה את גיל 30 יכולה לגלות בו עניין, ועדין היתה לי הרגשה שכבר הרחתי אותו הפעם, לא שזה רע, אבל לא הרגשתי שהיה חידוש של ממש מבחינת הניחוח

כרגע בגרסת האו-דה-פרפיום, 50 מ"ל 445 ש"ח לפני הנחות

וכי גם לגברים צריך לקנות מתנות מדי פעם, James Bond 007

ג'יימס בונד חוגג יום הולדת חמישים השנה, ולרגל החגיגות למרגל הבריטי הפקטיבי הפופולרי בעולם החליטו לחלוק לו כבוד ולנצל את המומנטום ולהוציא בושם המוקדש לדמות ולאגדה.

בונד נחשב לפנטזיה האולטימטיבית- גבר שגברים רוצים להיות כמוהו ונשים רוצות להיות איתו, בהחלט תדמית שגברים רבים היו רוצים לאמץ לעצמם, והם, כמו גם חובבי ג'יימס בונד מכל הגילאים, הם קהל היעד של הבושם הזה לדעתי.

הבקבוק עשוי זכוכית מלוטשת בצבע כחול כהה ושואב השראה מהאקדח של בונד, אם כי לי הוא הזכיר פלאסק, ומתהדר בפקק שהוא סוג של גימיק וודאי ילהיב את אוהדי בונד.

הניחוח, שכן בסופו של דבר חשוב שנותנת המתנה תהנה מהניחוח לא פחות ממקבל המתנה, מתהדר בתו עליון המכיל ברגמונט (שזה סוג של חוש-חש), תפוח וגרניום. תו הליבה משלב לבנדר, הל וקוצי ורד (?), והתו הת, חתון מכיל פטצ'ולי, עץ ארז ווטיבר, הידוע כמרכיב נחשק בבשמים.

גם כאן הניחוח הרגיש לי מוכר, אם כי לא הצלחתי להגדיר איזה בושם הוא מזכיר לי. הניחוח מאד גברי, ואחרי שנתתי לבעלולי להריח הוא הפטיר "אפטרשייב" והוסיף שזה מריח כאילו לקחו את האפטרשייב הנפוץ ביותר וביקבקו אותו, אם כי לאחר כמה דקות הניחוח השתנה והפך לנעים יותר לטעמו. מצד שני הוא שונא בשמים באופן כללי, אז דעתו נלקחת בערבון מוגבל

Givenchy Play for her Arty Color Edition

מודה ומתוודה אני סאקרית של גימיקים מטופשים, וגרוע מכך, אני חולקת חיבה עזה למדבקות יחד עם בתי בת השנתיים.
ועוד אספר לכן ששתי הערים האהובות עלי בעולם כולו הן פריז וניו יורק, ערים שהרגליים שלי עדין זוכרות את המתאר שלהן, שאני יכולה להסתדר בהן גם ללא מפה (זה נכון לעוד כמה ערים ברחבי העולם אבל הן לא מלהיבות אותי כמו השתיים הללו), שאני מוכנה בכל רגע נתון לקחת ארנק ודרכון ולטוס אליהן, רק צריכה מישהו יממן לי את הכרטיס.

ולמה אני משתפת אתכן במידע הלא הכרחי הזה? כדי שתבינו את ההתלהבות שגרמה לי לשבת ולכתוב על מוצר ביום בו קיבלתי אותו, מעשה נדיר ביותר אצלי,שמשתדלת לעבוד לפי שיטות ניהול מלאי שלמדתי בשיעורי החשבונאות- FIFO (first in first out כדי לשמור על הוגנות וסדר.

אז מה בעצם כל הסיפור?
הבושם PLAY של ג'יבנשי אינו בושם חדש, אם אינני טועה הוא הושק כבר ב2010, והייחוד שלו מעבר לריח הוא באריזה שמזכירה לי יותר מהכל פלאפון חכם (יענו SMART PHONE).

הגירסא שאני קיבלתי המתהדרת בשם Arty Color Edition מגיעה בצבע לבן ונקי שאמור להזכיר קנבס (אוי כמה אני אוהבת לצייר), ובצירוף דף מדבקות (כן התלהבתי מזה כמו ילדה!) שעיצב אמן העיצוב הגרפי אנדרה סרביה בהשראת שתי הערים האהובות עלי- פריז וניו יורק. את המדבקות יכולה כל לקוחה להדביק על הבקבוק וליצור לעצמה בושם הייחודי רק לה (ולא נכנס לסטטיסטיקות על מגוון אפשרויות העיצוב השונות בפועל ברשותכן)

הוראות שימוש

המדבקות המעוצבות

וזה היה כיף! התחלתי עם המדבקות עוד לפני שבכלל חשבתי על להריח את הבושם, ורק אחרי שעיצבתי את שני צידי הבקבוק, צד לכל עיר אהובה, התפנתי לבחון את תוכן הקנקן.

Let's hear it for New York

ומה בבקבוק?

J'aime Paris

ריח טוב, טוב מאד אפילו, רענן, נעים, מהזן שאני מוצאת את עצמי מסניפה שוב ושוב לאורך היום.
הניחוח הוא עצי וארצי, מבוסס על עץ האמיריס ועל עץ שמקורו בקריביים (נכון שהפוסט הזה עושה לכן חשק לחופשה?) ונקרא בפי המקומיים גם sandal wood וידוע בזמן הבעירה הארוך והמענג של שמניו החיוניים (essantials oils). האמיריס  נותן ניחוח קטיפתי ומתקתק, ואפילו מעט מוסקי, ועם זאת אני מצאתי בו משהו מאד צעיר ורענן ואפילו מעט חמצמץ. העובדה שהוא לא מכיל וניל הוא בשורה משמחת בעיניי שכן המתיקות מעודנת יחסית ומתאימה לכל שעות היום.

התו העליון מכיל פלפל ורוד ופריחת תפוז ששבו אותי מההרחה הראשונה
התו האמצעי מכיל סחלב, עץ האמיריס ופרח הטיארה, שהיות ולא הצלחתי למצוא את שמו בעברית אני מצרפת תמונה, ואם מישהי מזהה אשמח שתעירו את עיניי

ותו הבסיס מכיל סנדלווד, פאצ'ולי, פולי טונקה ובנזואין

הבושם נמכר בחנויות ב40% הנחה ממחירו המלא והלא זול בכלל 510 ש"ח, כך שהמחיר הופך למשתלם והבושם מומלץ בחום.

בשמי ג'יבנשי, כך גיליתי, שייכים לקבוצת לואי ויטון, יחס עם מותגים נוספים שאני מאד אוהבת כמו בשמי דיור , מייקאפ פוראבר, גרלן ובנפיט, ובאתרם כתוב כי הם אינם מבצעים ניסויים בבעלי חיים. את מי שמעניין לקרוא יותר ניתן לקרוא את מדיניות התאגיד בנושא בכתובת הזו






לצערי לא מצאתי את הוידאו המלווה את ההשקה ביו טיוב או בכל מקום אחר באינטרנט, ואינני מצליחה לעלות אותו כאן, אבל אני מצרפת קישור לסרטון בDROP BOX בתקווה שזה יעבוד.

ניחוח של פסח

תמיד לקראת החגים מושקים בארץ מלא בשמים חדשים, אז הנה כמה רעיונות, ברמות מחיר מגוונות, למתנות ריחניות לחג:


נתחיל במארז המתנה של PLAYBOY, המארז מכיל בושם ודיאודורנט ומגיע במספר ניחוחות- לו ולה. אני לא בטוחה אם היום הייתי קונה את זה כמתנה למישהו, אבל בסוף גיל הטיפש עשרה סביר להניח שהייתי חושבת שזו מתנה מדליקה עם קריצה, כי בואו נודה בעובדות, גם פמיניסטיות רוצות להרגיש נחשקות, והשפנפנות של פלייבוי, עם כל הביקורת המוצדקת ביותר על התעשיה הזו, מככבות בחלומות של בני טיפש עשרה (ולא רק) הרבה יותר מכל מיני נשים חזקות ועצמאיות.

דפוק? אולי, אבל עוד לא נתקלתי במישהי שנעלבה מזה שחשבו שהיא סקסית

המארז לאשה, המעוצב כתחר שחורה על רקע ורוד ונותן ישר אסוציאציה של חדר המיטות ואיזו כותנת סקסית מגיע בשני ניחוחות: PLAY IT SEXY, אותו קיבלתי, שמתואר כחושני, ומורכב מאשכולית ורודה וניל ופטצ'ולי, וPLAY IT LOVELY ניחוח רענן והדרי בשילוב עם אוכמניו ואפרסק.

למארזי הגברים יש ארבעה ריחות על שם ערים: ניו יורק האורבני, וגאס השובב, הוליווד האוריינטלי ומליבו הרענן.

הדוארדורנט מתהדר בעיצוב נקי יחסי של הבקבוק, עם אותה תחרה ורודה-שחורהוסמל הארנב שלPLAYBOY, והבושם ממש חמוד (שוב, אם את בסוף גיל הטיפש עשרה) עם פקק המעוצב בצורת פפיון ואוזני ארנב.

הניחוח טוב באופן מפתיע, ומהווה סיבה להתגבר על הרתיעה מהעיצוב הילדותי משהו ולאמץ את הבושם בכל זאת. התו העליון מעט חמצמץ, כנראה בהשפעת האשכולית הורודה והמנדרינה, התו החתון מתקתק יותר בהשפעת הוניל, אך לא מתוק מדי כמו שבד"כ קורה לבשמים המבוססים על וניל בזכות השילוב עם הפטצ'ולי (שילוב מאד פופלרי בקרמים שונים).
ניחוח הדאורדורנט מזכיר את ניחוח הבושם, אבל אני מוכרחה להודות שאני לא מחובבי הדיאודורנט ספריי.

70 ש"ח למארז לגבר, 80 ש"ח למארז לאשה

ועדין בגזרת הבשמים שמתאימים לצעירות יותר, הבושם של ריהאנה העונה לשם Rebelle
הסיבה היחידה שאני מייעדת אותו לצעירות, עוד לפני שאפילו הרחתי, זה העובדה שאני לא יכולה לראות את עצמי נכנסת לחנות וקונה בושם של כוכבנית, בין אם מדובר בזמרות כמו ריהאנה, בריטני וכריסטינה ובין אם מדובר בשחקנית כמו שרה ג'סיקה פרקר, זה פשוט נראה לי קצת מטופש
אבל אולי זאת אני שמטופשת,  כי בסופו של דבר כשקונים בושם קונים ריח, זה לא שמסתובבים עם הבקבוק והאריזה כדי שכולם יראו שקניתי את הבושם של הזמרת האהובה עלי, אלא אם כן, שוב, אני בת טיפשה עשרה.

הבקבוק מעוצב בהשראת עקב סטילטו אדום, שזה למי שכמוני לא ידעה, סגנון הנעליים המועדף על ריהאנה. הבקבוק עצמו שקוף עם פסים אדומים, פקק אדום ועליו מעין שרשרת בזהב, כאשר גם צבעו של הבושם עצמו זהוב וחם, ולי עשה אסוציאציה לשמפנייה יוקרתית.

ועכשיו ברצינות, זהו הבושם השני של ריהנה, אחת הזמרות המצליחות כיום, ומודל לחיקוי לרוב הנערות שיצא לי להדריך בקורסי האיפור שאני מעבירה.  הבושם מיוצר ע"י חברת פרלוקס ומתואר כמו המוזיקה שלה, כחושני, מודרני ורענן. התו העליון מכיל תותים, שזיפים ועקצוץ של ג'ינג'ר
התו האמצעי מכיל קקאו, אורכידיאה ווניל
ותווי הבסיס מכילים פטצ'ולי, פולי קפה, מאסק ואמבר.

אישית לא התחברתי כל כך לריח, הוא חזק מדי עבורי, הניחוח האדמתי שלו דומיננטי מדי ולא לגמרי השתלב לי עם המתיקות של הוניל. רק לאחר חצי שעה התחלתי להנות ממנו, כאשר הוא מעט התפוגג או שאני מעט התרגלתי, ואולי פשוט התו העליון קצת נחלש. חברה הריחה אותו הכריזה שהאף שלי כנראה מקולקל ושהריח ממש מעולה בעיניה, על טעם ועל ריח...

100 מ"ל ב229 ש"ח ו50 מ"ל ב169 ש"ח הופכים את הבושם לבחירה מוצלחת כמתנה לחג


והבושם עם השם הארוך ביקום Very Irresistible Givenchy Electric Rose

ליב טיילר, אחת הנשים היפות בעולם לדעתי, היא המוזה של בית האופנה והבישום היוקרתי ג'יבנשי.  מעבר להיותה עוצרת נשימה ביופיה, מסבתר שהגנים של אבא, סולן אירוסמיט, סטיבן טיילר, לא פסחו עליה לחלוטין והבחורה יודעת להופיע (אם כי עלי להודות שאני מעדיפה את הגירסא המקורית של השיר)
מה דעתכן?

הקליפ והבושם קשורים זה לזה בשיתוף פעולה ראשון בין עולם הרוקנקול לבין עולם הבשמים של ג'יבנשי, במטרה לשדר כי הרוח של ג'בנשי כיום מאפשר שינוי תהומי ויצירה חסרת גבולות. או פשוט כי פרזנטורית יפה וקליפ מדליק אף פעם לא עושים רע ליח"צ...

הבקבוק מצא חן בעיניי, חציו העליון לבן וחציו התחתון (שנראה בתמונה למטה שחור) הוא שקוף,הבקבוק עצמו הוא מעין משולש משונה, ועל צידו הקדמי יש הדפס של שושנים כסופות

הבושם מוגדר כארומטי פרחוני, וראציה חדשה על השושנה האגדית של ג'יבנשי.
 תו עליון של אוכמניות, לימון ובזיליקום
תו אמצעי של אניס מעודן וסיגליות
ותו בסיס של מאסק וארזים.

מבין השלושה הוא המועדף עלי, חמצמץ-מתקתק ומאד קליל, בושם מושלם מבחינתי לעונת האביב. בד"כ אני סולדת מאניס אבל כאן הריח לא מאד דומיננטי, ומצאתי את עצמי מסניפה א הניחוח עוד ועוד

450 ש"ח ל50 מ"ל ו550 ש"ח ל100 מ"ל הופכים את הבושם ליקר, אבל השמועה אומרת שהוא נמכר כרגע במבצע ונין למצוא את ה50 מ"ל ב270 ש"ח, לרכוש למי שאתן אוהבות במיוחד

רוברטו קוואלי

רוברטו קוואלי, מעצב העל האיטלקי מזוהה בעיקר עם הדפסי החיות שלו, ובעיקר עם ההדפסים המנומרים. בכל העולם הדפסים מנומרים מקושרים לעושר ולאופנתיות, אבל איכשהו בארץ, לפחות בקרב החברים שלי, הדפסי נמר משויכים דווקא לחלקים באוכלוסיה שאף אחד לא שואף להזדהות עימם ונתפסים כזולים.


באירוע ההשקה רבות מהמשתתפות הפגיזו בפריטים מנומרים וגם המקום לבש מנומר במיוחד לרגל האירוע, אבל היה זה סרטון הפרסומת שגרם לי לראות במנומר משהו אחר- סקסי, עוצמתי, חייתי, מרשים. הכל כמובן בהנחה שלא מדובר בפרווה אמיתית, כן?!





מעולם לא היה לי פריט מנומר, זאת אומרת עד שקיבלתי את הבושם הזה, שמתהדר בפס מנומר כיאה למותג. והאמת? לא כזה נורא. מסתבר שמנומר יכול להיות גם יוקרתי ומרהיב, ולא רק זול וצמוד וזקן... אני חושבת שיש משהו מאד חזק בהדפסים המנומרים משהו שצועק "אני כאן, תסתכלו עלי!", שבחברה שאני נמצאת בה לא נהוג לחפש את תשומת הלב הזו, בטח לא בהתבסס על משהו שטחי כל כך כמו בגדים.
בחברה בה ברור לכולן, בלי קשר להעדפות שלהן, שהן יעברו את מסלול השירות צבאי משמעותי- תואר ראשון ואולי שני- חתונה- ילדים- קריירה מצליחה, לא ממש משאירים לנו מקום או לגיטימציה להיות סתם נשיות וסקסיות, ולהתבסס על עוצמה שנובעת פשוט מסקס אפיל חייתי.
אז מזל שהבושם הזה מאפשר זאת...

רוברטו קוואלי מעיד כי הוא חושב על אישה כשהוא מעצב, ואכן יש משהו בקימורי הבקבוק שמזכיר סילואט נשי, קצת כמו מבנה של גיטרה. האשה שלו היא חופדית ועצמאית, עם אישיות חזקה ונחרצת ממנה בוקע הסקס אפיל הרב שלה. זו אישה שלוקחת את גורלה בידיה וגורמת לראשים להסתובב אחריה. החיבור לנמר שראיתן בפרסומת נובע מכך שעבור קוואלי לאשה האידיאלית לה הוא עיצב את הבושם יש "חן חתולי ואנרגיה של יצור מרדני"

פקק הבקבוק מעוצב כחתימתו של קוואלי עצמו, ומקושט, כאמור, בשרשרת של הדפס מנומר- סימן ההיכר של המותג.

הבושם עצמו מתואר כבושם המשתייך למשפחת הפרחוניים ענבריים, כאשר התו העליון שלו מתהדר בפלפל ורוד, הליבה מתבססת על פריחת הדרים, ותו הסיום מבסס על טונקה.

מצחיק היה לראות את התגובות השונות של כל לקוחה שדרכה בביתי בשבוע שמאז ההשה, מכולן ביקשתי להריח ולהתרשם. המשותף לכולן, באופן מפתיע למדי, היה שהן אהבו את הבושם, אולי זה נובע מהשוני בין התווים, שכן היו נשים שאהבו את המתקתקות ההתחלתית, והיו שנרתעו ממנה בהתחהל אך כששבו להריח את הבושם לאחר כמה זמן התאהבו בריח שנחשף בפניהן (או בפני אפן).

באופן אישי אני נרתעת מהבושם בשניות הראשונות לאחר ההתזה, יכול להיות שזה גם נובע מכך שמדובר באו-דה-פרפיום ולא באו-דה-טואלט, כך שהבושם מרוכז יותר וחזק יותר, אבל משהו בהרחה הראשונית מרגיש לי מוגזם מדי. אני אפילו לא יכולה לומר אם הוא אכן מתקתק מדי, כמו שהגדירה זו לקוחה אחת, או שהוא פשוט כבד לי. כמה דקות אח"כ הריח מתאזן ואז אני מזהה בו מעט מהחמצמצות של ההדר והריח נעים לי. עד שמגיע התו האחרון אני כבר לא מודעת לריח שעלי כך שאין לי דרך להגדיר אותו, אבל בעלול אישר את הריח, אז הוא כנראה מוצלח.

  

טווח מחירים:

50 מ"ל – 359 ₪

75 מ"ל – 470 ₪

להשיג ברשתות הפארם ברחבי הארץ

Dior Holidays Collection

אני חושבת שרומן מתפתח לאיטו ביני לבין DIOR. אחרי שהבושם החדש שלהם מסדרת J'adore הפך לבושם הקבוע שלי, והמייק אפ גם הוא קיבל מקום של כבוד בתיקי הפרטיעכשיו השיקו בחברה את קולקציית החגים, המתאפיינת בברק זהבי כיאה לחג המולד ולערב השנה החדשה, ולמותג בכללי.

בקולקציה הושקו שפתונים ולקים תחת השם ROUGES OR (כאשר OR=זהב), כאשר לשפתונים הוחדרה אבקת זהב עדינה הנמסה כפיגמנט במרקם השפתון וחושפת את צבעו במלוא העוצמה. מבחינת מבחר הצבעים הושקו שבעה אודמים בגווני ורוד-אפרסק-אדום, ובנוסף גם שפתון זהב שהופך כל שפתון קיים לשפתון חגיגי וזוהר ויכול לעמוד גם בפני עצמו כשפתון חצי שזוף ומאד זוהר.

השפתונים עשירים בלחות וברק, ועל כן לא מאד עמידים, המריחה מאד קלה, התחושב בשפתיים נעימה, והאריזה- אריזת ממתק  ממש, מהסוג שגורם לך להתעלם מנימוסי שולחן בסיסיים ולמרוח את השפתון ממקום מושבך פשוט בשביל ההזדמנות לשלוף אותו החוצה (למותגי יוקרה יש נטיה לעשות זאת לאנשים)
אני קיבלתי, לשמחתי, את גוון 451 העונה לשם הכה מוצלח- סינדרלה. זהו גוון ורדרד-קורלי עם ברק זהוב (ברוח הקולקציה)

לשם שינוי הגוון יצא ממש נאמן למציאות, הורס לא?

.
גם הלקים בקולקציה, ארבעה סה"כ, מתהדרים באותו ברק מוזהב, כאשר אחד מהם, ממש כמו השפתון, הוא לק בגוון זהב שיכול להמרח בפני עצמו ולהתקבל כחצי שקוף, או כשדרוג מעל כל גוון לק קיים.

גם כאן קיבלתי את הלק בו חשקתי- מס' 611 EXQUIS, מעין לק חום-זהוב הורס במיוחד (אפילו אחותי כבר איימה שהיא "יעלם" לי בקרוב).  הפקק הכסוף נשלף ואנו נשארות עם פקק קטן ושחור, קצת פחות נוח לטעמי. המברשת רחבה, המריחה קלה, ומספיקה גם שכבה אחת לקבלת גוון מרהיב.

שוב דוקא הצילום שלי מצליח להעביר את הגוון בצורה מדויקת יותר, אם כי לא רואים עד כמה הוא מהמם

החיסרון הוא בעמידות, אם כי עלי לציין שעוד לא מצאתי לק ששרד עלי יותר מיומיים בלי להתחיל להתקף, ושאני לא טורחת למרוח שכבת בסיס ושכבה עליונה (וגם כשכן, זה לרוב לא עוזר).

הלקים נמכרים במחיר 136 ש"ח, והשפתונים תמורת 171 ש"ח, כאשר בחברת DIOR אין הנחות (אם כי יש צ'ופרים ללקוחות קבועות).

ההשקה התקיימה בסניף הסופר פארם ברמת אביב, כאשר ברחבה המרכזית של הקניון הוצגה לראווה השמלה של שרליז' ת'ורן מהפרסומת הקודמת (לטעמי השמלה מהפרסומת הנוכחית הרבה יותר יפה), גם היא ברוח המותג זהבית ונוצצת. חייבת להודות שלא התלהבתי, קצת יותר מדי בלינג בליגנ בעיניי...

אבל השוס האמיתי לא היה ההשקה אלא פינת האיפור של DIOR שניצבת בסניף ואותה הייתי מאמצת בשניות הביתה:

פשוט חלומי!

וכמובן, החשוב מכל, DIOR אינם מבצעים ניסויים בבע"ח, הדבר אושר לי ע"י אנשי החברה בארץ ומפיע גם בהודעה לקונית למדי באתר האמריקאי (בבינלאומי לא מצאית התייחסות לכך)

TRAVALO

לפעמים יש המצאות קטנות, פשוטות וגאוניות. אחת מהן זה הTRAVALO שקיבלתי בדואר שבוע שעבר.

מדובר בבקבוקון קטנטן של בושם הניתן למילוי כמעט מכל בקבוק בושם, ומעולה לנסיעות, טיסות או סתם להזרק בתיק למי שאוהבת שניחוח הבושם יעטוף אותה לאורך כל היום.

הבקבוקון יכול להכיל עד 4 מ"ל, שהם שווי ערך ל50 התזות, והבקבוקון אף מצוייד בחלונית שקופה כדי שתוכלו לדעת בדיוק מתי הגיע הזמן למלא שוב.

אופן השימוש פשוט להפליא (מה שלא מנע ממני להסתבך עד שישבתי וקראתי את ההוראה שוב ואף הסתכלתי על הציור הברור מאד) מורידים את מכסה המתז מהבושם שממנו רוצים למלא, מצמידים אליו את תחתית הבקבוקון של TRAVALO ולוחצים עד שהבקבוקון מלא בכמות הרצויה. ולמי שתוהה איך הבושם לא נשפך מאותו חור תחתון? מסתבר שהמיכל מצוייד במנגנון איטום עם פטנט שנקרא S-GENIE ופותח בהשראת מערכות התדלוק במטוסים.

כמה פשוט- ככה מוצלח.

את החתיך הקטן ניתן לרכוש דרך CALL PERFUME בעלות של 49 ש"ח.

CK1 SHOCK

די מזמן קיבלתי את הבושם החדש של קלווין קליין, הידוע כCK ONE SHOCK ונצפה על לוחות ענק לאורך איילון, אבל רק עכשיו אני מתפנה סוף סוף לכתוב עליו.

למי שמכיר (יש מישהו שלא מכיר) את הCK1 צפויה כאן הפתעה, כי בניגוד למתבקש מהשם פה מדובר בשני בשמים- אחד לו ואחד לה (אולי מפה ה"שוק"?) המיועד לפי חברת היח"צ לנשים וגברים ש"הולכים עד הקצה". ומה זה אומר? בחברה טוענים שאת ההשראה לבושם שאב המעצב מזירת המועדונים עם הדופק המוגבר, הזיעה, התשוקה, המרדנות והחופש, אבל איכשהו לי עיצוב הבקבוק הזכיר פלאסק (למד איתי בחור בתיכון, שמאז הספיק לחזור בתשובה, שהיה מגיע עם כזה לביה"ס באופן קבוע ומעביר את היום בשכרות קלה), כנראה כי התרגלתי שבקבוקי בשמים הם שקופים, והכיתוב הורוד על פני  הרקע הלבן של הבקבוק שידר לי הרבה יותר מדי חמידות וילדותיות והרבה פחות מדי סקס ומרדנות.

כוונת המשורר, אגב, היתה ליצור קונוטציה לגרפיטי והכיתוב הורוד היה צריך להזכיר לי כיתוב עם שפתון על מראה.

הבושם מגיע עם פקק, כאשר המשאבה בנפרד, מה שמאפשר, במידה ולא מאבדים את הפקק, לטייל עם הבושם מבלי לחשוש מתאונות.

אבל מיתוג ואריזה פחות רלוונטים בעיניי כשמדובר בבושם על כן אני אתמקד בעיקר- הריח

הבושם מוגדר כבושם  פירותי-פרחוני שמורכב מפרחי תשוקה, פאוני, פרחי POPPY , ניחוח שוקולד , אוכמניות  , נרקיסים ויסמין, אמבר, וניל, פצ'ולי, ומאסק.

בהרחה ראשונה הרחתי משהו מעט חמצמץ ופירותי, שזה הניחוח המועדף עלי. אבל עם הזמן הניחוח מתעדן ומתמתק (ממש בן יהודה נהייתי עם כל חידושי/עיוותי השפה בפוסט הזה), ובהרחה שניה ושלישית אפילו נדמה לי שהצלחתי לזהות ניחוח שוקולדי קל (שוקולד חלב לתוהים, לא מריר). אחרי שתי דקות הניחוח כבר מתקתק לחלוטין ונוכחות הוניל הרבה יותר מודגשת.

הסתובבתי עם הניחוח החדש למשך מספר ימים וקיבלתי תגובות אוהדות ביותר, וחברה שהיתה אצלי בכלל התלהבה מהניחוח המתקתק (זו אותה אחת מהפוסט הקודם, זו שלא אוהבת ריחות של פרחים כי זה מזכיר לה מטהרי אוויר)

סה"כ ניחוח נעים, יומ-יומי, שאינו מכביד על האף, והמתיקות שבו הופכת אותו הולם גם לצעירות יותר. אצלי הוא בהחלט מקבל מקום על השידה

DIOR

לפני כשבוע וחצי הוזמנתי להשקה של חברת DIOR לרגל יציאת בושם חדש וקולקציית איפור סתו-חורף 2011-2012. ההשקה התקיימה בחדר ההדרכה במשרדי החברה בתל-אביב שמעוצב ממש כמו חנות בוטיק למוצרי DIOR. לאחר מעט נשנושים הוזמנו להכנס לחדר שם הוקרן בפנינו סרטון הפרסומת ההורס של הבושם החדש J'adore Eau De Toilet.


אם גם אתן מעט מבולבלות כעת, אתן בחברה טובה, וסביר להניח שכמוני לא ידעת שJ'adore הינו שמם של חמישה בשמים בבקבוקים פחות או יותר זהים בעיצוב של אמפורה (כד חרס עתיק). עיצוב הבושם החדש  דק יותר אך שומר על הקימורים של הבקבוק המקורי, קימורים שמזכירים צללית של אשה. פקק הבקבוק מושפע מהטבעות הרבות שסביב צווארן של נשות שבט המסאי, הידועות גם כארוכות הצוואר.

אמפורה

הבושם החדש מכיל  תמציות פירות הדר רעננים עם דגש על המנדרינה הצהובה , ורד מדמשק, ילנג-ילנג, יסמין סמבק ופריחת תפוז טוניסאי  עם ניחוח עצי (שאין לי מושג מה זה אומר) ורמיזה של וניל (שלשמחתי לא מורגש, אני שונאת את המתיקות של הוניל). השוס האמיתי הוא הנרולי, שזה בעצם שמה של פריחת התפוז הטוניסאית שהזכרתי קודם,  וכמו בכל דבר בחיים יוקרתו באה מהיותו קשה להשגה. הפריחה קצרת מועד- כשבועיים בלבד, ויש לקטוף את הפרחים ידנית כאשר נדרשת כמות עצומה של פרחים כדי לזקק את התמצית.

ואיך הריח? פרחוני וקליל, קצת חמצמץ, ומאד עשיר. האמת שמאז שקיבלתי אותו יתר הבשמים נזנחו בצד והוא הפך לקבוע שלי. חברה שלי, לעומת זאת, שמכורה לJ'adore המקורי, התאכזבה מהריח וטענה שהפרחוניות מזכירה לה מטהר אוויר. מסתבר שבאמת לא ניתן להתווכח על ריח...


אני חייבת לחזור לפרסומת ההורסת של הבושם, שצולמה באולם המראות בארמון ורסאי, אחד המקומות האהובים עלי בעולם, ומשלבת בתוכה לא רק את הפרזנטורית של דיור, שרליז' תורן ההורסת, אלא גם מקבץ מרשים של כוכבות עבר דוגמת גרייס קלי, מרלן דיטריך ומרלין מונרו. ואיך הקימו בדיור את כל הדיוות לתחייה? השתמשו בטכנולוגיה מאד מושקעת ובעצם הדביקו את פניהן של הכוכבות לגופן של דוגמניות, כאשר הכוכבות לקוחות מצילומים ישנים (כך למשל כשתראו את מרלין מונרו אוחזת בבושם החדש ולוחשת DIOR, במציאות היא אחזה מוצר אחר של החברה).

אגב למי שזוכרת לא מזמן בית האופנה של דיור נסחף לתוך שערוריה כאשר מעצב הבית, ג'ון גליאנו, פלט כמה הערות לא ממש יפות על יהודים. בדיור מיהרו לפטר את המעצב הסורר, והשמועות אומרות בקרוב יקבל את התפקיד מארק ג'ייקובס המוכשר.


ומילה אחרונה לסיום, אני חייבת לשבח את משרד היח"צ שבניגוד לרוב ההפקות בהן נכחתי, לא ציידו אותנו בדפי מידע מודפסים אלא בדיסק ובו כל המידע מההשקה, ובכך חסכו בנייר. אנחנו אוהבות עסקים ירוקים :)