יום רביעי, 12 בספטמבר 2012

בשמים גבירותיי, בשמים

משום מה בארץ בושם הוא מתנה שמאד נהוג לתת בחגים, ובהתאם גם רשתות הפארמים למיניהן יוצאות במבצעים שווים לפני החגים על מגוון בשמים.
לטעמי בושם עלול להיות מתנה בעייתית אם לא מכירים את מקבל המתנה ואת טעמו בריחות מספיק טוב, ומצד שני, אין ספק שזו מתנה שהיא גם מפנקת וגם שימושית, ובהחלט נכנסת לקטגורית ה"כיף לקבל".

בזמן האחרון זכיתי לרחרח שלושה ניחוחות חדשים, אחד לגברים ושניים לנשים. הבשמים המדוברים הם:

Loverdose של DIESEL


מדובר באו-דה-טואלט, בעצם גרסה קלילה יותר לLOVERDOSE שהושק לפני שנה.
הבקבוק מעוצב בצורת לב, והליטוש שלו מזכיר קצת אבן חן או יהלום עם גוון ורדרד-סגלגל שלי עשה אסוציאציה למשהו מכושף (אין לי מושג למה)
מבחינת הניחוח, שהרי זו הסיבה שלשמה התכנסנו, התו העליון הוא רענן- שילוב של מנדרינה, כוכב אניס ותפוח חמצמץ (ואם כבר תפוח אז רק חמוץ לטעמי האישי). תו הלב מכיל עלי יסמין וקרם ליקריץ (או שוש בעברית) בשילוב עם פריחת התפוז שאני אישית מאד אוהבת, ותו הבסיס הוא שילוב של מושק ווניל, קצת מתוק מדי לטעמי, אבל מעולה לחובבות הז'אנר
בגדול הייתי מגדירה את הבושם כמתוק-פירותי, למי שלא סולדת כמוני מוניל הוא יכול להיות מאד חביב, בעיקר כי הניחוח שלו אכן נשאר לאורך היום. למי הוא מתאים? משהו במתקתקות שלו גורם לי לשייך אותו לצעירות יותר.

ובכלל הפוסט הזה בעיקר מיועד לצעירים בגילם או בטעמם לדעתי, המתיקות הזו מריחה הרבה יותר טוב כשמתלווה אליה משב נעורים

50 מ"ל ב355 ש"ח לפני הנחות


הבושם השני שניסיתי לנשים הוא הMademoiselle Ricci של Nina Ricci

גם כאן מדובר בבושם מקטגוריית המתוקים, הפעם מסדרת הפרחוניים- ורדיים (כן המצאתי מילה, תתבעו אותי).
הבושם הוא מחווה של בית האופנה לקולקצייה שנשאה את אותו שם והושקה בשנות השישים. 
האריזה עצמה נראית כמו אריזת מתנה- קופסה לבנה ועליה מצוירים סרטים ורודים, וכל הורדרדות הזו שוב מתקשרת לי יותר לצעירות, ומייעדת גם את הבושם הזה למתנות שנותנים לאחות של או לחברה ולא למארחת.
הבקבוק נראה ממש כמו הבקבוק של בושם אחר של נינה ריצ'י, העונה, תחזיקו חזק, לשם "ריצ'י ריצ'י", כאשר ההבדל היחידי הוא בגוון.
חייבת להודות שבניגוד לחלק מהתגובות סביבי, כאן המתקתקות דוקא היתה לטעמי, היה בה משהו מאד קליל וכיפיי, מצד שני למדתי לא לסמוך על חוש הריח שלי בהריון שכן ריחות שהיו מאד נעימים לי קודם הם בלתי נסבלים בעיניי כעת ולהיפך, כך שאני מחכה עד אחרי הלידה כדי להריח אותו בשנית ולהחליט האם הוא מצטרף למדף הבשמים שלי או מועבר לאחת מאוהבות המתוק בסביבתי (תחזיקו אצבעות, בנות)
התו העליון מורכב מורד צינטיפולייה (שידוע גם כורד הכרוב או ורד פרובנס) ופלפל ורוד. התו המרכזי הוא שילוב של הרדוף נחלים, עלי דפנה ופרי הורד (שזה החלק שנשאר על הגבעול אחרי שעלי הכותרת נושרים), והתו התחתון הוא מושק ועץ לבן.
הריח עצמו, למרות המתקתקות, הוא קצת יותר מתוחכם מהבושם הפרחוני הממוצע, ועל כן אם מתעלמים מכל הורדרדות גם מי שעברה את גיל 30 יכולה לגלות בו עניין, ועדין היתה לי הרגשה שכבר הרחתי אותו הפעם, לא שזה רע, אבל לא הרגשתי שהיה חידוש של ממש מבחינת הניחוח
כרגע בגרסת האו-דה-פרפיום, 50 מ"ל 445 ש"ח לפני הנחות

וכי גם לגברים צריך לקנות מתנות מדי פעם, James Bond 007

ג'יימס בונד חוגג יום הולדת חמישים השנה, ולרגל החגיגות למרגל הבריטי הפקטיבי הפופולרי בעולם החליטו לחלוק לו כבוד ולנצל את המומנטום ולהוציא בושם המוקדש לדמות ולאגדה.

בונד נחשב לפנטזיה האולטימטיבית- גבר שגברים רוצים להיות כמוהו ונשים רוצות להיות איתו, בהחלט תדמית שגברים רבים היו רוצים לאמץ לעצמם, והם, כמו גם חובבי ג'יימס בונד מכל הגילאים, הם קהל היעד של הבושם הזה לדעתי.

הבקבוק עשוי זכוכית מלוטשת בצבע כחול כהה ושואב השראה מהאקדח של בונד, אם כי לי הוא הזכיר פלאסק, ומתהדר בפקק שהוא סוג של גימיק וודאי ילהיב את אוהדי בונד.

הניחוח, שכן בסופו של דבר חשוב שנותנת המתנה תהנה מהניחוח לא פחות ממקבל המתנה, מתהדר בתו עליון המכיל ברגמונט (שזה סוג של חוש-חש), תפוח וגרניום. תו הליבה משלב לבנדר, הל וקוצי ורד (?), והתו הת, חתון מכיל פטצ'ולי, עץ ארז ווטיבר, הידוע כמרכיב נחשק בבשמים.

גם כאן הניחוח הרגיש לי מוכר, אם כי לא הצלחתי להגדיר איזה בושם הוא מזכיר לי. הניחוח מאד גברי, ואחרי שנתתי לבעלולי להריח הוא הפטיר "אפטרשייב" והוסיף שזה מריח כאילו לקחו את האפטרשייב הנפוץ ביותר וביקבקו אותו, אם כי לאחר כמה דקות הניחוח השתנה והפך לנעים יותר לטעמו. מצד שני הוא שונא בשמים באופן כללי, אז דעתו נלקחת בערבון מוגבל



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אירעה שגיאה בגאדג'ט זה
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...