רוברטו קוואלי

רוברטו קוואלי, מעצב העל האיטלקי מזוהה בעיקר עם הדפסי החיות שלו, ובעיקר עם ההדפסים המנומרים. בכל העולם הדפסים מנומרים מקושרים לעושר ולאופנתיות, אבל איכשהו בארץ, לפחות בקרב החברים שלי, הדפסי נמר משויכים דווקא לחלקים באוכלוסיה שאף אחד לא שואף להזדהות עימם ונתפסים כזולים.


באירוע ההשקה רבות מהמשתתפות הפגיזו בפריטים מנומרים וגם המקום לבש מנומר במיוחד לרגל האירוע, אבל היה זה סרטון הפרסומת שגרם לי לראות במנומר משהו אחר- סקסי, עוצמתי, חייתי, מרשים. הכל כמובן בהנחה שלא מדובר בפרווה אמיתית, כן?!





מעולם לא היה לי פריט מנומר, זאת אומרת עד שקיבלתי את הבושם הזה, שמתהדר בפס מנומר כיאה למותג. והאמת? לא כזה נורא. מסתבר שמנומר יכול להיות גם יוקרתי ומרהיב, ולא רק זול וצמוד וזקן... אני חושבת שיש משהו מאד חזק בהדפסים המנומרים משהו שצועק "אני כאן, תסתכלו עלי!", שבחברה שאני נמצאת בה לא נהוג לחפש את תשומת הלב הזו, בטח לא בהתבסס על משהו שטחי כל כך כמו בגדים.
בחברה בה ברור לכולן, בלי קשר להעדפות שלהן, שהן יעברו את מסלול השירות צבאי משמעותי- תואר ראשון ואולי שני- חתונה- ילדים- קריירה מצליחה, לא ממש משאירים לנו מקום או לגיטימציה להיות סתם נשיות וסקסיות, ולהתבסס על עוצמה שנובעת פשוט מסקס אפיל חייתי.
אז מזל שהבושם הזה מאפשר זאת...

רוברטו קוואלי מעיד כי הוא חושב על אישה כשהוא מעצב, ואכן יש משהו בקימורי הבקבוק שמזכיר סילואט נשי, קצת כמו מבנה של גיטרה. האשה שלו היא חופדית ועצמאית, עם אישיות חזקה ונחרצת ממנה בוקע הסקס אפיל הרב שלה. זו אישה שלוקחת את גורלה בידיה וגורמת לראשים להסתובב אחריה. החיבור לנמר שראיתן בפרסומת נובע מכך שעבור קוואלי לאשה האידיאלית לה הוא עיצב את הבושם יש "חן חתולי ואנרגיה של יצור מרדני"

פקק הבקבוק מעוצב כחתימתו של קוואלי עצמו, ומקושט, כאמור, בשרשרת של הדפס מנומר- סימן ההיכר של המותג.

הבושם עצמו מתואר כבושם המשתייך למשפחת הפרחוניים ענבריים, כאשר התו העליון שלו מתהדר בפלפל ורוד, הליבה מתבססת על פריחת הדרים, ותו הסיום מבסס על טונקה.

מצחיק היה לראות את התגובות השונות של כל לקוחה שדרכה בביתי בשבוע שמאז ההשה, מכולן ביקשתי להריח ולהתרשם. המשותף לכולן, באופן מפתיע למדי, היה שהן אהבו את הבושם, אולי זה נובע מהשוני בין התווים, שכן היו נשים שאהבו את המתקתקות ההתחלתית, והיו שנרתעו ממנה בהתחהל אך כששבו להריח את הבושם לאחר כמה זמן התאהבו בריח שנחשף בפניהן (או בפני אפן).

באופן אישי אני נרתעת מהבושם בשניות הראשונות לאחר ההתזה, יכול להיות שזה גם נובע מכך שמדובר באו-דה-פרפיום ולא באו-דה-טואלט, כך שהבושם מרוכז יותר וחזק יותר, אבל משהו בהרחה הראשונית מרגיש לי מוגזם מדי. אני אפילו לא יכולה לומר אם הוא אכן מתקתק מדי, כמו שהגדירה זו לקוחה אחת, או שהוא פשוט כבד לי. כמה דקות אח"כ הריח מתאזן ואז אני מזהה בו מעט מהחמצמצות של ההדר והריח נעים לי. עד שמגיע התו האחרון אני כבר לא מודעת לריח שעלי כך שאין לי דרך להגדיר אותו, אבל בעלול אישר את הריח, אז הוא כנראה מוצלח.

  

טווח מחירים:

50 מ"ל – 359 ₪

75 מ"ל – 470 ₪

להשיג ברשתות הפארם ברחבי הארץ