יום ראשון, 29 ביולי 2012

חולת שליטה

אחד הדברים שהכי קשה לי לעשות זה לשחרר, להאציל סמכויות, ולסמוך על אחרים שיעשו את העבודה כמו שצריך. אולי זה נובע מכך שבמשך שנים פימפמו לי לראש שאם אני רוצה שמשהו יעשה כראוי עלי לעשות זאת בעצמי, ואולי זה סתם אופי שתלטני, אבל אני שמה לב שממש קשה לי עם הנושא.

כעצמאית קטנה זה לא היה בעיה רוב הזמן, שכן ממילא אני ביצעתי את כל מטלות העסק תחת כל הכובעים, והמטלות היחידות שלא ביצעתי בעצמי היו בגדר שליחויות (ותודה לאמא על הגשה פיזית של הדוחות למס הכנסה, ולבעלול על מסעות שופינג-איפור מהם הוא חזר מצולק לנצח). נכון, פה ושם יוצא שאני מעבירה עבודות לקולגות, כאשר יש לי התחייבויות קודמות או פשוט שהמרחק הגאוגרפי הפך את העבודה ללא מושכת מבחינתי (כן, אני מפונקת), אבל ברובן המכריע של העבודות הללו מדובר בלקוחות מזדמנים ממילא, כאשר היה ברור לי שאין מדובר בשם שלי אלא רק בהמלצה, וההמשך מול אותם לקוחות יהיה ישירות של הקולגה, לטוב ולרע. מעבר לכך הקפדתי להמליץ רק על מאפרות שאני מכירה אישית ומחבבת, ולרוב גם מתחברת לסגנון עבודתן.

אבל עם השנים והעבודה הקשה שהוכיחה את עצמה כמשתלמת, נפח העבודה גדל וכעת עולה הצורך להתחיל להעסיק מאפרות-מסרקות נוספות בסטודיו, שיתלוו אלי לימים עמוסי מלוות או יקבלו עבודות בימים שבהם אני כבר עמוסה, והמצב הזה מכניס אותי להמון לחץ.

איך אצא לחופשה בלי למצוא מחליפה? צילום: לירן מור, איפור: טל בן-ארי, שיער: סמדר רז, סטיילינג: אנדראה טייטלמן, דוגמנית: מירן מינקס ליולי
בסופו של דבר מי שמגיעה אלי מגיעה כיוון שקיבלה המלצה ספציפית עלי או התחברה לסגנון, ומה אם לא תהיה להן כימיה עם המאפרת האחרת? מה אם הן פחות יאהבו את העבודה? מה לעשות עם ההבדלים בשיטות, בטכניקות, במוצרים?!
וזה עוד לפני שבכלל נגעתי בחשש שאפול על תפוח רקוב שתנסה לגנוב לי לקוחות או לחבל בעסק באיזושהי צורה, וכבר שמעתי סיפורים גם על כאלה.

כשמדובר בשם ובמוניטין שלי, אני מוצאת שאני ממש היסטרית מהמחשבה שמשהו שלא בשליטתי יפגע בהם, ומצד שני גם מפנימה שלמען העסק ולמען איכות החיים שלי אני חייבת לשחרר.

אז כעת אני שוקלת אולי לקחת מאפרת מתחילה, להכשיר אותה לפי ה"אני מאמין" שלי, ללמד אותה לסרק ולעצב שיער, ללמד אותה לעבוד עם אייר בראש ולחלוק את כל הטיפים והניסיון שצברתי לאורך השנים (אוי כמה שהמחשבה על זה מלחיצה אותי, אני שאפילו מתכונים מתקשה לחלוק בשלמותם, כפולניה טובה). אולי אם "אגדל" אותה ארגיש בטוחה יותר שהיא תשרת את הלקוחות נאמנה, אבל מדובר בתהליך ארוך שיחייב את שתינו להשקיע לא מעט זמן ומאמץ, ואיפה מוצאים את הסבלנות?

אז שיתפתי, ואשמח לתובנות והצעות ואפילו ל"צאי מהסרט שלך, כולה איפור!"
מה אתן חושבות?

תגובה 1:

  1. לאט לאט ובזהירות אנחנו צריכות ללמוד לשחרר ולסמוך על אחרים אחרת אנחנו משלמות על זה בבריאות הנפש והגוף שלנו ( יעידו הרגליים שלי אחרי יום שבו במקום להאציל סמכויות רצתי הלוך חזור הלוך חזור).
    אני חושבת שללמד דור המשך יעזור גם לך וגם לבת החסות שלך, היא תלמד ממך ותדע את דרכך ואת תוכלי לאט לאט ובצורה מבוקרת לשחרר את החבל, עד שבסופו של דבר היא תעזוב אותך לדרך עצמאית משלה ותדעי שיש עוד מאפרת טובה מעשה ידייך.
    תנשמי עמוק, יהיה בסדר.

    השבמחק

אירעה שגיאה בגאדג'ט זה
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...