כשזה נוגע לחגי האהבה, הלועזי והעברי כאחד, היחס של אנשים מתחלק לשניים: אלה ששונאים את החג, מתעלמים מקיומו ומלינים על המסחור שלו (ובצדק) ואלו שמסכימים בינם לבין עצמם שמדובר בחגיגה מטופשת, אבל לא מוותרים על הזדמנות לחגוג את האהבה והזוגיות הנהדרת שלהם, ומשתפים פעולה עם החג, כי מה רע בשוקולדים וארוחת ערב רומנטית?!
אם אתן שייכות לקבוצה השניה, ובעצם גם אם לקבוצה הראשונה, הפוסט הזה עבורכן, כי אני אומנם כותבת מהמחנה השני, אבל טיפים לשמירה על לחות השפתיים ועל מריחה נכונה של שפתון בטח לא יכולים להזיק גם בשאר השנה...
החורף מביא עימו, בין כל שאר הדברים, המון יובש לעור, לפנים ולשפתיים. באופן אירוני, התגובה הכה-טבעית שלנו ליובש בשפתיים- ללחלח אותן עם מעט רוק בעזרת הלשון- רק מחמירה את היובש, ואנו נאלצות לפנות למקורות חיצוניים.
אז נכון, הרשת מלאה בתרופות סבתא, החל מחמאה ומשחת שיניים, פרוסות מלפפון, דבש ואפילו שמן זית. אבל יעילים ככל שיהיו הפתרונות הללו, הם לא ממש נוחים לנשיאה בתיק, ואני מאמינה שרובכן, כמוני, מבלות את החורף עם שפתון לחות בתיק.
האופציה הזולה ביותר היא וזלין פשוט, כזה שעל התוית שלו כתוב שהוא יכול לשמש גם לשימון צירים ומשמש מושא לאינסוף בדיחות כלא. אבל אם אתן מעוניינות במשהו עם קצת יותר שיק (והיגיינה) הנה שני מוצרים, אחד ישן וותיק, ואחד בגרסא חדשה, שנמצאים אצלי בתיק בחודשים האחרונים וממלאים את תפקידם בהצלחה:
בגדול שוק שפתוני הלחות נשלט באופן כמעט בלתי מעורער ע"י שני המותגים הגדולים הללו, בליסטיקס ולובלו. נכון, יש גם שפתונים מוצלחים לחברות קטנות יותר, אבל אלה המותגים שמזוהים עם המוצר ברמה כזאת שלא פעם אני שומעת "יש לך בליסטיקס/לובלו?" כשהכוונה היא "יש לך שפתון לחות?".
הלובלו שמככב אצלי הוא הלובלו דובדבן, עם הריח המתקתק והגוון העדין שמלווה אותי עוד מגיל ההתבגרות ומשמש אותי נאמנה ליצירת הלוק של "אני? אני קמה ככה מהממת בבוקר עם שפתיים אדמדמות". התחושה השמנונית משהו די נעימה, השפתיים אכן מוגנות יותר, והחיסרון העיקרי הוא בפוטנציאל ההתמכרות. מזל שהוא לא יותר מדי יקר...
הבליסטיקס שלי הוא חדש ומדליק ומכיל מקדם הגנה וכדוריות קטנות ומדליקות עם אלוורה וחמאת שיאה. הריח מזכיר קצת משחת שיניים, וגם כאן התחושה היא שמנונית אך לא דביקה. מקדם ההגנה הופך אותו לאידיאלי לקיץ, והצבע הכחלחל של האריזה (על השפתיים הוא שקוף, אל דאגה) מבטיח שהפרינססה בת ה3.5 שאני מגדלת לא תחמוד אותו לעצמה...
ונעבור לנשיקות... האידיאל, למי שמתכוונת להתנשק (או לאכול), הוא לבחור בשפתון עמיד, אבל היצע הגוונים בשפתונים העמידים הוא לא כזה גדול, ולעיתים אין ברירה אלא להתפשר על העמידות לטובת הגוון המושלם. איך בכל זאת נשפר את עמידות השפתון?
ראשית, נעדיף שפתונים שהם פחות לחותיים. נכון, פחות נעים בשפתיים אבל הרבה יותר עמיד. ככלל, שפתונים בגימור מאט הם עמידים יותר.
שנית, נשתמש בתוחם בגוון השפתון על פני כל השפתיים, כשכבה ראשונה.
המהדרות יכולות גם לפדר מעט את השפתיים לאחר מריחת השפתון ואז למרוח פעם נוספת
אני באופן אישי מסתפקת בספיגת העודפים עם טישו ובהכנסת השפתון לתיק לצורך תיקונים.
ואם את בכלל יוצאת לחגוג ולא מתכננת להרוס את השפתון עם נשיקות ואוכל? אז את יכולה להתפרע גם עם גלוס.
הגלוס החדש של רימל APOCALIPS נהנה לא רק משם מדליק ומתוחכם אלא גם מגוון עז במיוחד וברק, ממש כמו לק. ובעצם, בחברה טוענים שהוא בכלל לא גלוס כי אם לק-שפתיים, וכי גם העמידות פה מפתיעה לטובה, יותר כמו לק מאשר כמו גלוס.
והם צודקים, יש פה יצור כלאיים חדש, עמיד למדי, עם גוון עז במיוחד וללא תחושת דביקות המאפיינת גלוסים.
עבורי הגוון שקיבלתי, 501 STELLAR, מעט עז מדי, אבל עשר שנים פחות והייתי עפה עליו...
נשיקות וחג אהבה שמח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה