תקווה ומרפא

"דיאליזה ילדים" הינו מושג הטומן בחובו משמעות עמוקה ופנימית מעבר לביטוי המילולי החיצוני: צמד המילים "דיאליזה ילדים" פירושו, שברגע שילד נכנס למחלקת הדיאליזה משתנה כל עולמו. הוא נכנס למין שיגרה של מאבק על החיים, רדיפה סביב המחלה, רדיפה אחר אי תפקוד הכליות, שמירה מדוקדקת על משקל גוף תקין, סרט חיים אפרורי שסופו לא נראה באופק.

אתה נכנס למין מעגל חיים של זריקות, תרופות, דקירות, אשפוזים ויד על הדופק... .מדובר באיזשהו סחרור שלא נגמר: אתה קם בבוקר, הולך לשעתיים לבתי"ס,      ב 10:00 בבוקר אתה עוזב את הכיתה, את החברים, את ההווי, את הלימודים, וכו' וכו' וכך צובר אתה שוב פער לימודי, ויוצא לנסיעה - האורכת לפעמים אפילו 3 שעות- בדרכך למחלקת הדיאליזה.

במחלקה אתה נכנס לסחרור של לחץ דם, בדיקות, שקילה, והלחץ "כמה עליתי הפעם במשקל?!", "שוב פעם חרגתי במשקל! למרות שאתמול בחתונה, בשעה שכולם אכלו ושתו בלי חשבון בקושי שתיתי וכל כך שמרתי" וכך  מתחיל הילד טיפול דיאליזה קשה של 4 שעות.

עמותת "תקווה ומרפא" לוקחת חלק במפעל חיים של אימוץ הילדים האלו, ויחד עם הצוות המסור להקיף את הילדים 24 שעות ביממה.

הוריהם של הילדים מגיעים 3 פעמים בשבוע עם הילדים למשך 5 שעות ,מפסיקים לעבוד,ונמצאים כול הזמן בכותלי בית החולים, ולקראת חג החנוכה החליטו בעמותה להאיר את יומן של האמהות המסורות של אותם ילדים, ולהוציא אותם ליום כיף.

כך נכתב בדוא"ל שקיבלתי מעמותת "תקווה ומרפא" בו התבקשתי לקחת חלק ביום הכיף שארגנה העמותה ולהעביר לאמהות סדנת איפור. התנדבויות כגון זו הן חלק אינטגרלי מבחינתי בפעילות הסטודיו ובחיים הפרטיים שלי, ואני מאמינה כי כל אדם שמסוגל (ומעטים הם אלה שלא מסוגלים) צריך לתרום מזמנו וכשרונו לטובת הכלל. לצערי חלון הזמנים בו הם ביקשו לקיים את הסדנא היה תפוס אצלי, וכבר חששתי כי אאלץ להשיב פניהם ריקם, כאשר יערה מלכא המקסימה מצוות הסטודיו הסכימה לקחת על עצמה את הסדנא.

תמונות מיום הכיף שנשלחו מהעמותה

יערה, שמעבר להיותה מאפרת מוכשרת היא גם בחורה נהדרת, לימדה את האמהות כיצד לפתח שגרת איפור קלה ומהירה שתאפשר להן להראות במיטבן גם בקצב החיים הלחוץ בו הן חיות, ובעיקר פינקה את אותן נשים שחזרו מאופרות ומוארות ועם מצברים מלאים לילדיהם החולים.

מעמותת "תקווה ומרפא" סיפרו שהאמהות חזרו מהסדנא ממש כנשים חדשות, מאופרות, מחוייכות וניחוחות, וליערה העניקו תעודת הוקרה. וגם יערה סיפרה על ההנאה הרבה  שהיא שאבה מההזדמנות להעניק לאותן נשים מתנה שכזאת, ולהביא מעט שמחה לחייהן הלא פשוטים

מעוניינים להתנדב או לתרום לעמותה? צרו עימם קשר באתר: http://www.tikva-umarpe.org/