האביב, המסמל עבורי את סוף עונת פרות ההדר (והגעתם הברוכה עוד יותר של המשמשים) מסמל גם את פתיחת עונת החתונות. זה לא שאין חתונות חורף, אבל נראה שמרבית בנות ישראל חולקות את חלום גן האירועים הירוק והפורח, וגשם לא ממש משתלב בתוך התמונה.
השנה העונה הזו משמחת אותי במיוחד היות ורבות מחברותיי מתחתנות, ואני מוצאת את עצמי לא פעם על תקן יועצת-פסיכולוגית, שממרום שנות נישואיי (כמעט שנתיים!) מזכירה להן לנשום אחרי עוד ריב עם החמות, מגלה להן שמותר ורצוי להתמקח עם גן האירועים, ובעיקר מגלה שהכלה אולי משתנה, אבל הצרות הן אותן צרות.
1. המשפחה. זוכרים את "אהבה קולומביאנית"? ברוב המקרים מדובר במשפחה של החתן, אבל נתקלתי גם במקרים בהם דווקא הורי הכלה השתגעו ככל שהתקרב מועד החתונה. זה יכול להיות זוטות כמו התעקשות על חומוס בתפריט, דרך דרישות מוזיקליות שאינן תואמות את טעמם של זוג המתחתן ועד מריבות של ממש על מספר המוזמנים ואופי החתונה. אני אפילו מכירה אב שאיים לא להגיע לחתונת בנו בגלל שהמסכן רצה בופה ולא הגשה.
בד"כ יש יחס ישר בין מידת העזרה הכספית שההורים מציעים למידת ההתערבות שלהם, בגדר "בעל המאה הוא בעל הדעה", אך נתקלתי גם בכמה זוגות אומללים אשר כל נטל חהתונה היה עליהם ועדין ההורים התעקשו לקבוע בכל עניין ועניין.
מה עושים? לוקחים נשימה ארוכה, ודואגים להציג חזית אחידה כזוג מול ההורים. יש שמתפשרים מתוך הבנה שהאירוע הזה משמעותי גם לשאר המשפחה, יש שמגיעים לכסאחים איומים, ויש שאומרים "כן,כן" ועושים מה שהם רוצים.
2. הספק הנעלם. סגרתם הכל כבר לפני חודשים, ורק לגבי השעות עדין לא סיכמתם סופית. כאשר אתם מטלפנים שבוע-שבועיים לפני החתונה אין מענה בצד השני, ועל אף עשרות ההודעות הלחוצות יותר ולחוצות פחות שהשארתם עדין לא חזרו אליכם. במרבית המקרים הבהלה מיותרת, ויש הסבר הגיוני להעלמות, אך שמעתי כבר על מקרים בהם הספק ביטל את הלקוח שבועות ספורים לפני החתונה (לרוב כי נכנסה לו עבודה רווחית יותר) ואז עוגמת הנפש היא עצומה.
השנה העונה הזו משמחת אותי במיוחד היות ורבות מחברותיי מתחתנות, ואני מוצאת את עצמי לא פעם על תקן יועצת-פסיכולוגית, שממרום שנות נישואיי (כמעט שנתיים!) מזכירה להן לנשום אחרי עוד ריב עם החמות, מגלה להן שמותר ורצוי להתמקח עם גן האירועים, ובעיקר מגלה שהכלה אולי משתנה, אבל הצרות הן אותן צרות.
1. המשפחה. זוכרים את "אהבה קולומביאנית"? ברוב המקרים מדובר במשפחה של החתן, אבל נתקלתי גם במקרים בהם דווקא הורי הכלה השתגעו ככל שהתקרב מועד החתונה. זה יכול להיות זוטות כמו התעקשות על חומוס בתפריט, דרך דרישות מוזיקליות שאינן תואמות את טעמם של זוג המתחתן ועד מריבות של ממש על מספר המוזמנים ואופי החתונה. אני אפילו מכירה אב שאיים לא להגיע לחתונת בנו בגלל שהמסכן רצה בופה ולא הגשה.
בד"כ יש יחס ישר בין מידת העזרה הכספית שההורים מציעים למידת ההתערבות שלהם, בגדר "בעל המאה הוא בעל הדעה", אך נתקלתי גם בכמה זוגות אומללים אשר כל נטל חהתונה היה עליהם ועדין ההורים התעקשו לקבוע בכל עניין ועניין.
מה עושים? לוקחים נשימה ארוכה, ודואגים להציג חזית אחידה כזוג מול ההורים. יש שמתפשרים מתוך הבנה שהאירוע הזה משמעותי גם לשאר המשפחה, יש שמגיעים לכסאחים איומים, ויש שאומרים "כן,כן" ועושים מה שהם רוצים.
2. הספק הנעלם. סגרתם הכל כבר לפני חודשים, ורק לגבי השעות עדין לא סיכמתם סופית. כאשר אתם מטלפנים שבוע-שבועיים לפני החתונה אין מענה בצד השני, ועל אף עשרות ההודעות הלחוצות יותר ולחוצות פחות שהשארתם עדין לא חזרו אליכם. במרבית המקרים הבהלה מיותרת, ויש הסבר הגיוני להעלמות, אך שמעתי כבר על מקרים בהם הספק ביטל את הלקוח שבועות ספורים לפני החתונה (לרוב כי נכנסה לו עבודה רווחית יותר) ואז עוגמת הנפש היא עצומה.
איך נמנעים? מחתימים את הספקים על חוזים שמבטחים את שני הצדדים במקרה של ביטול.
לספק הנעלם יש בן דוד מלחיץ לא פחות, ולעיתים מסוכן עוד יותר, הספק המאחר. הלו"ז ליום החתונה מתוכנן לפרטי פרטים, יציאת מעצב השיער וכניסת המאפרת מתוזמנים עד לשניה, ואז תקלה: מישהו לא מגיע, הטלפון לא זמין, וכשהוא מגיע באיחור ומסביר או מתרץ הכלה כבר היסטרית לחלוטין, ובחלק מהמקרים בצדק- כי פתאום אין זמן לצילומים מקדימים, או שנתקעים בדיוק בשעות הפקקים ועוד אלף ואחת צרות.
3. מלכודת הבנאליות. חתונה זה דבר מיוחד מאד, לזוג המתחתן ולהורים שלהם. לכל השאר זה רק עוד אירוע; משמח, מרגש, יפה, טעים, אבל משהו שישכח עד לחתונה הבאה אליה הם יוזמנו. זוגות רבים נלכדים במלכודת הלא-בנאליות ומנסים להמציא מחדש את הגלגל ע"י שילוב אטרקציות שונות ומשונות בחתונתם. זה מתחיל בבקשות מהאורחים בדבר לבוש (כולם לבוא בלבן/שחור/צהוב/ורוד זוהר), דרך בועות סבון, הפרחת יונים, קוסם, מנפח בלונים, צניחה לחופה, מרכבה, הופעת אורח ואפילו בובות ענק שירקדו עם האורחים. האמת היא שגם כל האטרקציות המיוחדות הללו כבר הפכו לבנאליות. אז עזבו אתכם משטויות, אין חתונות מושלמות, רק זוגות המושלמים זה לזו, וזה כל מה שחשוב בעצם.
מזל טוב!
צילום ועיבוד: איתי אפלברג; דוגמנית: דנה רביב
איפור ושיער: טל בן-ארי; ע. איפור ושיער: שרון לוסטיג
תכשיטים: שלי גליק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה