לא סתם תעשיית הבידור נקראת "ביצה", כשכולם מכירים את כולם, ולכולם יש גם אגו שמצריך מושב משלו במטוס (אם לא כמה), הדשא של השכן אולי לא תמיד נראה ירוק יותר, אבל עדין כדאי לדווח לעיריה על "השקיה בניגוד לתקנות" כדי שלא יוריק בטעות...
הביצה הזו הניבה המון תופעות לוואי שאני סולדת מהן, כמו תרבות הכלום ששולטת כיום ושינתה את חלומן של ילדות בנות שבע מלהיות "דוגמנית" "רקדנית" "זמרת" "שחקנית" (שטחי, אבל לפחות מקצוע) ל"אני רוצה להיות מפורסמת/בטלויזיה";
כמו מפיק שמלקק ל"סלב" שמצטלמת ואז לוחש למאפרת "מחר אף אחד לא יזכור מי היא"; כמו מאפרת שמלכלכת בקולי קולות על קולגה בסט ולא מודעת לכך שהצלם והקולגה דווקא חברים טובים. ביצה כבר אמרתי?
מבין כל תופעות הלוואי זו שאני נתקלת בה הכי הרבה ביום-יום היא תופעת ה"מפרגנות". המפרגנות מגיעות במגוון דגמים, וחשוב לזהות אותן ולשמור מרחק, יש שטוענים כי זה מדבק.
הסוג הקיצוני ביותר הן "הלא-מפרגנות", אלה מאפרות שבטוחות שכל מילה טובה שהן תאמרנה על עבודה של מאפרת אחרת פוגעת קשות בהן. לרוב הן תתהדרנה בתגובות כמו "זה? אני ממש לא מבינה מה כל ההתלהבות, דברים כאלה עשיתי כבר בקורס", ו"כנראה שזה עניין של טעם, אני לא אהבתי". הבוטות יותר אף ימצאו פגמים, לעיתים דמיוניים בעבודה סטייל "ככה התמונה עוד נראית בסדר, אבל כשמסתכלים מקרוב (תרגום: אחרי ששמרתי את התמונה במחשב והגדלתי אותה למקסימום עם הפוטושופ) רואים שיש גוש של מסקרה על אחד הריסים והתיחום במעקה העין מעט יותר בהיר בחלק הפנימי מאשר בשאר... חובבני משהו"
אחריהן מגיעות "הפולניות הארד-קור", הן אומנם נהנות מנסיבות מקלות כי אכן מוגזם לצפות מפולניה לפרגן, אבל הן מבינות את כללי המשחק ומנסות לשתף את פעולה, בדרכן שלהן. התגובות שלהן הן מזן ה"זה יפה, אבל" כאשר האבל יכול להיות כל דבר מחוסר חיבתן לתת הגוון של הסומק ועד לקטילה מושלמת של כל עבודת האיפור, העיקר שהן התחילו במחמאה, לא? כאשר הן ממש מתאמצות הן מעבירות את הביקורת מהמאפרת להפקה כולה- "האיפור סבבה אבל הבחירה של הדוגמנית ממש הזויה, שום דבר לא יראה עליה טוב" או "אני בטוחה שהאיפור סבבה אבל עם צילום כזה איך בכלל אפשר לחוות דעה?!"
ישנן כמובן גם "האהובות" עלי- "מלקקות הישבנים" הללו יפרגנו לכל דבר, ויהללו את התמונה עוד לפני שהביטו בה: "וואו העבודה פשוט מהממת, בחיים לא ראיתי עבודה מושלמת כל כך" ו"טוב כל דבר שאת עושה יוצא משגע" הן המשפטים השגורים ביותר בלקסיקון שלהן, ואין להן שום בעיה להחמיא על האיפור גם בתמונה בה רואים רק את אפה של הדוגמנית מציץ מבעד לשיער. הללו מאמינות כי ע"י התחנפות הן תגענה רחוק, אמונה לא לחלוטין משוללת בסיס בחברה הקלוקלת שלנו.
ויש גם את הזן הנדיר של המפרגנות הכנות. אלה מרגישות מספיק בטוחות בעצמן ובכשרונן, ויודעות כי לא מחמאה ולא קטילה של עבודה אחרת ישפיעו על עבודתן שלהן. הן המאפרות שאת באמת רוצה את התגובה שלהן- בין אם תהיה זו הארה או מחמאה, את יכולה להיות רגועה שכוונותיהן טובות ושפיהן וליבן שווים. זן נדיר כבר ציינתי?
אז איזו מין מפרגנת את?
הביצה הזו הניבה המון תופעות לוואי שאני סולדת מהן, כמו תרבות הכלום ששולטת כיום ושינתה את חלומן של ילדות בנות שבע מלהיות "דוגמנית" "רקדנית" "זמרת" "שחקנית" (שטחי, אבל לפחות מקצוע) ל"אני רוצה להיות מפורסמת/בטלויזיה";
כמו מפיק שמלקק ל"סלב" שמצטלמת ואז לוחש למאפרת "מחר אף אחד לא יזכור מי היא"; כמו מאפרת שמלכלכת בקולי קולות על קולגה בסט ולא מודעת לכך שהצלם והקולגה דווקא חברים טובים. ביצה כבר אמרתי?
מבין כל תופעות הלוואי זו שאני נתקלת בה הכי הרבה ביום-יום היא תופעת ה"מפרגנות". המפרגנות מגיעות במגוון דגמים, וחשוב לזהות אותן ולשמור מרחק, יש שטוענים כי זה מדבק.
הסוג הקיצוני ביותר הן "הלא-מפרגנות", אלה מאפרות שבטוחות שכל מילה טובה שהן תאמרנה על עבודה של מאפרת אחרת פוגעת קשות בהן. לרוב הן תתהדרנה בתגובות כמו "זה? אני ממש לא מבינה מה כל ההתלהבות, דברים כאלה עשיתי כבר בקורס", ו"כנראה שזה עניין של טעם, אני לא אהבתי". הבוטות יותר אף ימצאו פגמים, לעיתים דמיוניים בעבודה סטייל "ככה התמונה עוד נראית בסדר, אבל כשמסתכלים מקרוב (תרגום: אחרי ששמרתי את התמונה במחשב והגדלתי אותה למקסימום עם הפוטושופ) רואים שיש גוש של מסקרה על אחד הריסים והתיחום במעקה העין מעט יותר בהיר בחלק הפנימי מאשר בשאר... חובבני משהו"
אחריהן מגיעות "הפולניות הארד-קור", הן אומנם נהנות מנסיבות מקלות כי אכן מוגזם לצפות מפולניה לפרגן, אבל הן מבינות את כללי המשחק ומנסות לשתף את פעולה, בדרכן שלהן. התגובות שלהן הן מזן ה"זה יפה, אבל" כאשר האבל יכול להיות כל דבר מחוסר חיבתן לתת הגוון של הסומק ועד לקטילה מושלמת של כל עבודת האיפור, העיקר שהן התחילו במחמאה, לא? כאשר הן ממש מתאמצות הן מעבירות את הביקורת מהמאפרת להפקה כולה- "האיפור סבבה אבל הבחירה של הדוגמנית ממש הזויה, שום דבר לא יראה עליה טוב" או "אני בטוחה שהאיפור סבבה אבל עם צילום כזה איך בכלל אפשר לחוות דעה?!"
ישנן כמובן גם "האהובות" עלי- "מלקקות הישבנים" הללו יפרגנו לכל דבר, ויהללו את התמונה עוד לפני שהביטו בה: "וואו העבודה פשוט מהממת, בחיים לא ראיתי עבודה מושלמת כל כך" ו"טוב כל דבר שאת עושה יוצא משגע" הן המשפטים השגורים ביותר בלקסיקון שלהן, ואין להן שום בעיה להחמיא על האיפור גם בתמונה בה רואים רק את אפה של הדוגמנית מציץ מבעד לשיער. הללו מאמינות כי ע"י התחנפות הן תגענה רחוק, אמונה לא לחלוטין משוללת בסיס בחברה הקלוקלת שלנו.
ויש גם את הזן הנדיר של המפרגנות הכנות. אלה מרגישות מספיק בטוחות בעצמן ובכשרונן, ויודעות כי לא מחמאה ולא קטילה של עבודה אחרת ישפיעו על עבודתן שלהן. הן המאפרות שאת באמת רוצה את התגובה שלהן- בין אם תהיה זו הארה או מחמאה, את יכולה להיות רגועה שכוונותיהן טובות ושפיהן וליבן שווים. זן נדיר כבר ציינתי?
אז איזו מין מפרגנת את?
אהבתי מאוד - כל מילה בסלע!!!
השבמחקאמנם אני לא מאפרת אז לא נתקלתי...אבל אהבתי מאוד! ובהזדמנות זו - רוצה לומר לך כבר מזמן (ותחשבי לבד איזו מפרגנת אני :-)) - מתה על התמונה בפתיח של הבלוג !
השבמחקאצלנו בפולנייה מכנים את זה "המחמאה הנסוגה". יש כאלה גם בעולם האמיתי: "אוי, ברוניה! תראי איך רזית! היית ממש פילה קטנה קודם!" D:
השבמחקהמשפחה של אבי מעבירה בזה קורסים :)
השבמחקביום חתונתי (!) באה אלי אחות של סבי ז"ל, שהיא אומנם גרמניה אבל פולניה בכל רמ"ח איבריה, ואמרה לי "וואו איך יפית, את בכלל לא נראית כמו שזכרתי אותך"
כל הכבוד סוף סוף פוסט מרתק ...אוהבת
השבמחק