זהו פוסט על שני גלוסים ועל טינט אחד, על בחורה שלא ממש הולכת עם גלוסים בשנים האחרונות ועוד לא מצאה טינט שענה על דרישותיה, על שני שירים, ובעיקר זה פוסט עם סווטצים, כי אין טוב ממראה עיניים, מוכנות?
פותח את הסקירה הגלוס של קסטרו, חברת הבגדים שנוגסת בשלל תחומים אחרים בשנים האחרונות, לא פידל.
בקולקצייה שישה ליפ גלוסים, 3 שקופים ו-3 אטומים בגווני הורוד-אדום-כתום הכה פופולריים.
האפליקטור מעולה ומאפשר מריחה מדוייקת; הריח מתקתק, התחושה שמנונית אך לא דביקה- מסוג הגלוסים שגורמים לי לחכך את השפתיים זו בזו כל היום, המחיר סביר לכל הדעות (40 ש"ח) והשיק- שיק של סבתא ברטה (שזו הסבתא האולטרא שיקית של בעלי, שממש כמו הגלוס, היא תוצרת פולין אבל מתהדרת בקסם השמור לצרפתיות).
אני התנסתי ב-PERFECT RED, מהסדרה האטומה:
*בהסרה לטישו הגלוס דווקא הרגיש מאד דביק, אז לא לאירועים שכוללים נשיקות, שזו המלצה שנכונה בעצם לכל הגלוסים.
ועוד מחברות כחול-לבן, מג'ייד קיבלתי גלוס מסדרת הCRYSTALLIC- pure shine gloss
מדובר בסדרת גלוסים מוצלחת למדי, עם ברק קריסטלי מקסים. התחושה לא דביקה, המריחה נעימה ומבחר הגוונים מרשים, ואף יצא לי להתנסות בה בעבר. האריזה הזהובה פחות לטעמי, אבל זה כבר נושא לדיון אחר לחלוטין.
הגוון נקרא radiant rose והוא קייצי להפליא ומעולה לתקופה הזו, הוא אינו אטום ומחמיא כמעט לכל אחת:
 |
| במציאות הגוון באריזה נראה יותר כתמתם, אבל השפתיים הצבע משוקף נכון |
ואחרון חביב, תוצרת חו"ל, ה- kisses 1000 של רימל, שכנראה שאבו השראה משירו של יהורם גאון
זה כנראה מוצר שנועד לנשים המתחזקות בן/בת זוג, ולדודות מעצבנות עם נטיה לנשק ממש על הלחי, עם האודם הזה, שדרך נס יורד מהשפתיים שלהן לעור שלנו בקלות מדהימה אבל נשאר לנו על הפנים משל היה קעקוע.
ברימל מציעים לתחום את השפתיים בעזרת עפרון לפני מריחת הטינט, ולהוסיף לאורך היום שפתון לחות.
המריחה לא ממש נעימה, האפליקטור שנראה כמו מרקר הוא קשה למדי וכדי להגיע לגוון אחיד ולא שקוף לחלוטין נאלצתי להתעלל מעט בשפתיים שלי. מצד שני אחרי שהטינט התייבש על השפתיים הוא אכן הראה עמידות מפתיעה (אני למודת אכזבות עם טינטים וסטיינים) והלחות מהצד השני היא גימיק חמוד מאד.
בסדרה שבעה גוונים, ואני קיבלתי את endless blossom, ורדרד חמדמד, שקוף למדי, אך בעל נוכחות מספקת כדי להכניס מעט חיים לשפתיים החיוורות בד"כ שלי, מה שהופך אותו לפתרון מעולה ליום-יום עבורי:
 |
| להיות עם ולהרגיש בלי |
ולבסוף, השיר הזה התנגן לי בראש במהלך כתיבת הפוסט וכמובן גם השפיע על כותרת הפוסט, והחלטתי לחלוק אותו, כי הוא באמת שיר כייפי:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה