ביצת קינדר

בזמן האחרון הגעתי להבנה שבשוק שלנו לא מספיק להיות רק מאפרת, צריך, ממש כמו ביצת קינדר (הישנות והשוות, לא החדשות העלובות), להציע ערך מוסף.

אין מה לעשות, בכלכלה הנוכחית (ואולי בעצם בכל כלכלה) אנשים רוצים לשלם כמה שפחות ולקבל כמה שיותר.
המפיק מעדיף לשכור אדם אחד שידאג לאיפור ושיער (ואם אפשר גם לסטיילינג), הכלה מעדיפה שאותו בעל מקצוע יטפל לה באיפור ובשיער...ובכלל, להיות "רק" מאפרת היום זה בכלל לא קל.
לא תמיד יש לכך אכן הצדקה כלכלית, בעיקר אם לוקחים בחשבון את הפתגם שזמן שווה כסף (נכון יותר למפיקים מאשר לכלות).

אז יש שבוחרות ללמוד סטיילינג, יש קוסמטיקה ויש שיער... אבל יותר ויותר אנ נתקלת בקולגות שעושות גם וגם.
ואחרי שהפסדתי כמה עבודות בגלל שהכלה העדיפה "גם וגם", שלא לדבר על מקרים מכוערים בהם הפנתי כלה למעצב שיער, והלה התחיל לאפר בעצמו והציע לה דיל משתלם במיוחד כדי שתסגור אצלו את שני הדברים, הגעתי למסקנה שאין מנוס- גם אני הולכת ללמוד שיער.

בעזרת הקומונה הנפלאה שאני חברה וקו-מנהלת בה, ועליה כבר כתבתי בעבר, התארגנו קבוצה של מאפרות והתחלנו לבחון הצעות לקורסי תסרוקות. ואני מקווה שכבר באוקטובר נתחיל בלימודים.
אני מקווה שאהנה מהלימודים כמו שנהנתי מלימודי האיפור, ועוד יותר מקווה שאהנה לעסוק בכך.

תאחלו לי בהצלחה!