יום שני, 17 במאי 2010

הצד האפל של המקצוע

אזהרה: זהו פוסט פסימי למדי, המדגיש דווקא את הקשיים והחסרונות במקצוע הזוהר והנפלא שלנו. בסופו יהיה גם צד אופטימי, שיפרט את היתרונות. קוראות בעלות לב חלש או המחפשות אחר מוטיבציה מתבקשות לקרוא את הפסקה האחרונה בלבד.

אני כל הזמן נתקלת, בפורום שאני מנהלת, בתיבת הדוא"ל האישית שלי ובפורומים בהם אני חברה בנשים ששוקלות להפוך למאפרות ומתעניינות במצב בשוק. זו יכולה להיות חיילת משוחררת שתוהה מה לעשות בכספי הפיקדון, אם צעירה לאחר חופשת לידה שמחפשת קריירה שתאפשר לה להיות עם הילדים, או אשה המחפשת שינוי בחייה. רובן מגיעות מתוך אהבה לאיפור, חלקן מתוך חלומות על התחככות עם כוכבים (לרוב זה נגמר בתלונה על הטרדה מינית), וכולן מתוך מחשבה שמדובר בכסף קל.

אז זהו, שלא.

נתחיל במצב בשוק: יש למעלה מעשרה בתי ספר לאיפור בארץ, כאשר ברובם מתקיימים לרוב מספר קורסים במקביל שמשכם נע בין כמה חודשים לשנה. לכל קורס נרשמות כחמש עשרה בנות בממוצע, מה שאומר שכל שנה יש ה-מ-ו-ן מאפרות חדשות. רובן, אגב, לא יעסקו בתחום כמקצוע, ולא מתוך בחירה.
השוק רווי ומוצף, וכמו בכל מקצוע (ובכלל בכל דבר בחיים) כשההיצע גדולקשה יותר להצליח. אפשרי, אך כלל לא פשוט.
איזה יתרון יש לפלונית שסיימה את הקורס לפני חצי שנה על פני אלמונית שסיימה מחזור לפניה? או על פני כל אותן מאפרות עובדות?  או במילים אחרות: כולנו נתקלנו במאפרת מאד מוכשרת שנשארת בגדר "כשרון מבוזבז", ולעומתה מאפרות ממוצעות שעובדות חזק.

לא רק באיפור- השוק רווי, ועל כל עבודה יש הרבה קופצים

מה שמביא אותי לנקודה השניה: מאפרת הינה עצמאית, וכדי להיות עצמאי נדרש סט כישורים שכלל אינו קשור לכמה יפה את מאפרת. מאפרת צריכה להבין (קצת) בכלכלה, בשיווק, בניהול (ולעיתים גם בניהול מלאי), במשפטים, בחשבונאות, בניית אתרים, קידום באינטרנט, ביחסי אנוש ובעוד אלף ואחד תחומים שמשיקים למקצוע ומשפיעים על ההצלחה. נכון, אפשר לשלם לאנשים שיעשו את כל אותם דברים עבורך, אבל סביר להניח שאז העסק יגרום לך בעיקר להפסדים.

תחת איזה כובע תעבדי היום?

היצע וביקוש: השוק הרווי, ורצונן (הלגיטימי) של המאפרות המתחילות להכנס לשוק בכל מחיר, מביאים לירידה במחירים. לא בכל אזור, ולא עבור כל אחד, אך ללקוח הממוצע אין את היכולת להבחין, בייחוד בעידן הפוטושופ, במומחיות המאפרת על סמך תמונות, ואז למה לשלם 800 ש"ח לאיפור כלה כשיש מי שתעשה זאת עבור 200?!  אין מאפרת שלא נתקלה בדרישה להסביר את הסכומים אותם היא גובה (ואין זה משנה אם היא גובה 500 או 5000, תמיד יהיה מישהו שיתלונן)

וזה עוד לפני שהזכרנו את ה"קרדיט" אותו מושג ערטילאי שמובטח לכל מאפרת תמורת עבודות שספק אם יתפרסמו וספק אם יתרמו לה לתיק עבודות. זכרי שעם קרדיט לא קונים במכולת, ולמרות ששזה בהחלט לגיטימי ונהוג בתעשיה לעבוד תמורת תמונות, כדאי לוודא שהצוות מספיק מקצועי כדי שהדבר ישתלם לך. וכלל אצבע נוסף בנושא: אם מישהו מרוויח על התמונות, גם את צריכה!
אין סיבה לאפר בחינם לבוקים של דוגמניות (שמשלמות לסוכנות תמורתן סכומים נאים ביותר) או עבור קטלוג אופנה של איזו חברה (מבית הדפוס הם הרי לא יבקשו להדפיס את הקטלוג תמורת קרדיט)

מוטיבציה: בקורס מבטיחים לתלמידות הרים וגבעות, ויוצרים אצלן את האשליה שאלפי עבודות רק ממתינות שהן תסיימנה ללמוד. מיד לאחר קבלת התעודת והבוק הבועה מתנפצת. מאפרת מתחילה (ולא רק) צריכה לעבוד מאד קשה כדי להשיג עבודות. את תצטרכי למצוא בעצמך את הכוחות לקום ולשווק את עצמך שוב ושוב, לדעת לספוג את הדחיות ולא לקחת אותן באופן אישי או להניח מיידית שהן מעידות על כישוריך (אף כי תמיד יש סיכוי שזה אכן המצב), ולהבין שאת בונה עסק, וזה תהליך ארוך ובכלל לא פשוט.

הוא אומנם לא קונה אהבה, אבל את עדין זקוקה לו

עלויות: הקורס עולה כ10,000 בממוצע (ואחריו תגלי שלא לימדו אותך חצי מהדברים שצריך), לכך צריך להוסיף השתלמויות (שכן את מוכרחה להשאר מעודכנת) שמחירן נע בין 300 ל2000 ש"ח בערך (למרות שיש גם בחינם), וכמובן הציוד- מהר מאד תגלי כי המזוודה שסיפקו לך בקורס רחוקה מלהיות מספקת, ותגלי שרכישות גדולות עומדות בפניך. אם כי למען ההגינות סביר להניח שאם הגעת לתחום מתוך אהבה לאיפור את לא באמת צריכה תירוצים כדי לקנות. קחי בחשבון שהמחירים לא זולים, גם אחרי הנחת מאפרת, ושאם אינך עובדת הרבה יכול להיות שעוד לפני שתסיימי מוצר יפוג תוקפו ותאלצי לקנות אחר במקום. לכך תוסיפי גם עלויות של נסיעות (ואחזקת רכב) וחניה ואת מגיעה לבסיס שעל פיו את אמורה לתמחר... אבל זה עדין לא מבטיח שיהיה מי שישלם

סביר להניח שהתחלה תמצאי את עצמך עובדת בעבודה נוספת כדי להתפרנס, או נתמכת ע"י בן זוגך או המשפחה. ככלל לפתוח עסק ללא גב כלכלי איתן זו משימה לא פשוטה. אז נכון שהסכומים כאן קטנים בהשוואה לעסקים אחרים, אך עדין מדובר בסכומים שלא לכל אחת יש, ואם נוסיף לכך את משך הזמן שיעבוד עד שתצליחי להתפרנס מן האיפור... לא סתם בארה"ב שנותיה הראשונות של מאפרת ידועות כ"תקופת הראמן" (מרק אסייתי זול, ראמן זה השם של האטריות במרק)

הכיני את עצמך לחיים ממנה חמה

מס הכנסה: את יכולה כמובן לשלם לרו"ח שיטפל לך בהכל, אבל כאשר מדובר בסכומים מאד קטנים, סביר להניח שתעדיפי לחסוך את הכסף ולעשות זאת לבד. כמו כל עצמאי ההחלטה להיות מאפרת כרוכה בהתחלת מערכת יחסים עם משרד האוצר. תכירי את שלושת המאהבים החדשים שלך: מס הכנסה, מס ערף מוסף וביטוח לאומי. הם ידרשו ממך לשמור על קשר, יבקשו דיווח על המתרחש בחייך, ואם את נשואה- אז גם על ענייניו של בן הזוג, ויבדקו טוב טוב שאת פועלת על פי החוק- מוציאה חשבוניות מס (או דרישות תשלום אם את עוסק פטור) וקבלות, מנהלת ספרים בהתאם לחוק, ולא עובדת בשחור. האמת שזה ממש לא צריך להיות שיקול, רק משהו נוסף לקחת בחשבון.

אז למה כן?
  • כי איפור זו אומנות, וכמו כל אומן, מי שבאמת אוהב את התחום לא יהיה מאושר בתחום אחר.
  • כי כיף לקום  בבוקר אל עבודה שאוהבים
  • כי תזכי להיות אדון לעצמך
  • כי תמיד כיף לראות את האושר על פניהן של הלקוחות כאשר הן מביטות במראה
  • כי את זקוקה לתירוץ לסטוקים של האיפור שאת קונה כל הזמן
  • כי פוטנציאל הרווח הוא דוקא כן גדול
  • כי מי שעובדת קשה מצליחה בסוף, "אם תרצו אין זו אגדה"


6 תגובות:

  1. אחלה פוסט! מסכימה עם כל מילה.
    קשה, אך מאוד משתלם/מתגמל/מהנה בסופו של דבר.

    השבמחק
  2. מגניב ,מעניין ונכון

    השבמחק
  3. תודה. פוסט מצויין!
    מסכימה עם כל מילה.
    שיהיה לנו בהצלחה:)

    השבמחק
  4. אחלה פוסט - ורלוונטי לכל מי שפותחת עסק עצמאי - לא רק בתחום האיפור!

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...