השנה, לראשונה בחיי, אני הולכת להשתתף בתחרות איפורי גוף בפסטיבל פשוט שיתקיים בסופ"ש הקרוב.
השיקול העיקרי בהצטרפות לתחרות היה החוויה, שכן מעולם לא נכחתי בתחרות כזאת, והעובדה שזה רק 20 דקות נסיעה מהחור שאני קוראת לו בית...
מבין כל תחומי האיפור, איפורי גוף הוא התחום שהכי פחות יוצא לי לעסוק בו. זה נובע מכמה דברים- חברות שלי הן לא מהזן המתפשט (בנות, שזה לא יעלה לכן לראש...) כך שאין לי דוגמניות זמינות (הן ישאילו לי בכיף את הגב או הבטן, וציורים כאלה יצא לי לעשות לא מעט, אך לא את כל הגוף), וחשוב יותר- אני לא לגמרי מרגישה בנוח לאפר את האיברים המוצנעים של אדם אחר, זר או מוכר.
כשגברים פונים אלי לפני פורים בחיפוש אחר מאפרת לציור גוף מלא, אני מפנה אותם למישהי אחרת, המחשבה על להיות לבד במקום סגור עם גבר זר וערום מלחיצה אותי (אמא חינכה אותי טוב) ואף פעם לא ניתן לדעת האם לא מדובר באיזה סוטה שמנסה לנצל את החג... עם נשים יותר קל לי, עם כי גם במקרה זה, אומנם יצא לי לאפר פלג גוף עליון מלא, אך מעולם לא ירדתי מתחת לחגורה.
בסופ"ש הקרוב אני אצטרך להתמודד עם זה סוף סוף.
נושא התחרות הוא "קצב פראי", ואני העברתי כמה שבועות בניסיון להבין מה זה קצב פראי בעיניי. יצרתי לי שמש אסוציאציות שהיתה הופכה את זהבה, המורה שלי מכיתה ב' למאד גאה, וכתבתי כל מה שעלה לי לראש. בהתחלה חשבתי על חיות פרא, ובעיקר על משפחת החתוליים. משם נדדתי לג'ונג'לים ולסוואנה באפריקה, לשבטים אפריקאיים על מגוון הטקסים והריקודים שלהם. אבל בסופו של תהליך- לא הייתי שלמה עם אף רעיון במאה אחוז.
ואז כמו כל הדברים הטובים, זה "הכה" בי לגמרי במקרה. ישבתי אצל חברה, סופרת הילדים טלי אלון, והבחנתי בציור משגע שתלוי מעל השולחן בפינת האוכל בביתה. את הציור צייר אחיה, אבי עמיר, שהוא צייר מוכשר מאד, והוא נקרא "בשבילי החיים". משהו בשילובי הצבעים ובצורות התחבר לי, ונוצרה לי סקיצה בראש שמהווה אינטרפטציה שלי לציור שלו.
השלב הבא היה להכין את הסקיצה כך שאוכל לראות שהיא אכן יוצאת מוצלחת כמו שקיוויתי. היות והצבעים בהם אני בד"כ נוהגת להשתמש לסקיצות אבדו, וודאי קבורים בבלגן שאני קוראת לו "פינת עבודה", החלטתי ליצור את הסקיצה בפוטושופ.
אחרי משחקים עם הגוונים של הצבעים הגעתי לסקיצה גמורה למדי, ואני מרגישה מוכנה ליום שישי.
אם להיות כנה, אני בספק אם יש לי סיכוי של ממש בתחרות. מעבר לכך שזו התחרות הראשונה שלי, אמורים להשתתף בתחרות כמה ציירי גוף מאד ידועים וחשוב מכך- מוכשרים. אבל אני מתייחסת לכך כאל חוויה, והזדמנות לא רק לצייר אלא גם ללמוד מאותם אמנים.
WISH ME LUCK!
אחרי התחרות, אעלה תמונה של העבודה ועדכונים על איך הכל עבר...
ועוד שני דברים שלא קשורים:
אני מנויה על המגזים מארי קלייר, באופן אבסורדי, לקבל אותו כל חודש הביתה מארה"ב, זול יותר מלהיות מנויה על אחד העיתונים בארץ. ולטעמי- המגזינים מחו"ל מוצלחים יותר :)
בעיתון האחרון נתקלתי בבשורה משמחת- מייבלין יצאו גם הם עם אייליינר בג'ל. עוד לא מצאתי ביקורות על המוצר החדש, אבל אני מקווה שהוא לא יפול ברמתו משל חברות אחרות. בארה"ב מחירו יהיה פחות מעשרה דולר, אבל אני תוהה בכמה יתמחרו אותו בארץ. מצד אחד מוצרים אחרים שנמכרים בארה"ב במחיר כזה נמכרים פה סביב ה100 ש"ח. מצד שני ב-100 ש"ח כבר אפשר לקנות את האייליינרים של החברות המקצועיות, ואז איזה יתרון יהיה למייבלין בארץ מעבר לפריסה הרחבה?!
והדבר השני, בדפדוף בעיתון נתקלתי גם לפרסומת של דיור. האמת שפרסומת זו מילה שלא ממש מתאימה לתיאור המודעה הזאת, כי יח"צ חיובי היא בטח לא עושה במותג. זה נראה כאילו מישהו התבלבל ושלח תמונה לא מעובדת לדפוס. בתמונה (שכשתהיה לי גישה לסורק אעלה להנאת כולם) מופיע קלוז אפ של עין. העין מאופרת בפס אייליינר דרמטי מחד, ובצללית תכלת לא ברורה בשקע, וגולת הכותרת- שאריות קונסילר בחריצים על גלגל העין! אז אומנם אני מאד מעריכה את הטרנד של להעלות תמונות לא מעבודות, אבל במקרה כזה כדאי לדאוג לפני שלוחצים על כפתור הצילום שעבודת האיפור נעשתה היטב....
השיקול העיקרי בהצטרפות לתחרות היה החוויה, שכן מעולם לא נכחתי בתחרות כזאת, והעובדה שזה רק 20 דקות נסיעה מהחור שאני קוראת לו בית...
מבין כל תחומי האיפור, איפורי גוף הוא התחום שהכי פחות יוצא לי לעסוק בו. זה נובע מכמה דברים- חברות שלי הן לא מהזן המתפשט (בנות, שזה לא יעלה לכן לראש...) כך שאין לי דוגמניות זמינות (הן ישאילו לי בכיף את הגב או הבטן, וציורים כאלה יצא לי לעשות לא מעט, אך לא את כל הגוף), וחשוב יותר- אני לא לגמרי מרגישה בנוח לאפר את האיברים המוצנעים של אדם אחר, זר או מוכר.
כשגברים פונים אלי לפני פורים בחיפוש אחר מאפרת לציור גוף מלא, אני מפנה אותם למישהי אחרת, המחשבה על להיות לבד במקום סגור עם גבר זר וערום מלחיצה אותי (אמא חינכה אותי טוב) ואף פעם לא ניתן לדעת האם לא מדובר באיזה סוטה שמנסה לנצל את החג... עם נשים יותר קל לי, עם כי גם במקרה זה, אומנם יצא לי לאפר פלג גוף עליון מלא, אך מעולם לא ירדתי מתחת לחגורה.
בסופ"ש הקרוב אני אצטרך להתמודד עם זה סוף סוף.
נושא התחרות הוא "קצב פראי", ואני העברתי כמה שבועות בניסיון להבין מה זה קצב פראי בעיניי. יצרתי לי שמש אסוציאציות שהיתה הופכה את זהבה, המורה שלי מכיתה ב' למאד גאה, וכתבתי כל מה שעלה לי לראש. בהתחלה חשבתי על חיות פרא, ובעיקר על משפחת החתוליים. משם נדדתי לג'ונג'לים ולסוואנה באפריקה, לשבטים אפריקאיים על מגוון הטקסים והריקודים שלהם. אבל בסופו של תהליך- לא הייתי שלמה עם אף רעיון במאה אחוז.
ואז כמו כל הדברים הטובים, זה "הכה" בי לגמרי במקרה. ישבתי אצל חברה, סופרת הילדים טלי אלון, והבחנתי בציור משגע שתלוי מעל השולחן בפינת האוכל בביתה. את הציור צייר אחיה, אבי עמיר, שהוא צייר מוכשר מאד, והוא נקרא "בשבילי החיים". משהו בשילובי הצבעים ובצורות התחבר לי, ונוצרה לי סקיצה בראש שמהווה אינטרפטציה שלי לציור שלו.
השלב הבא היה להכין את הסקיצה כך שאוכל לראות שהיא אכן יוצאת מוצלחת כמו שקיוויתי. היות והצבעים בהם אני בד"כ נוהגת להשתמש לסקיצות אבדו, וודאי קבורים בבלגן שאני קוראת לו "פינת עבודה", החלטתי ליצור את הסקיצה בפוטושופ.
אחרי משחקים עם הגוונים של הצבעים הגעתי לסקיצה גמורה למדי, ואני מרגישה מוכנה ליום שישי.
אם להיות כנה, אני בספק אם יש לי סיכוי של ממש בתחרות. מעבר לכך שזו התחרות הראשונה שלי, אמורים להשתתף בתחרות כמה ציירי גוף מאד ידועים וחשוב מכך- מוכשרים. אבל אני מתייחסת לכך כאל חוויה, והזדמנות לא רק לצייר אלא גם ללמוד מאותם אמנים.
WISH ME LUCK!
אחרי התחרות, אעלה תמונה של העבודה ועדכונים על איך הכל עבר...
ועוד שני דברים שלא קשורים:
אני מנויה על המגזים מארי קלייר, באופן אבסורדי, לקבל אותו כל חודש הביתה מארה"ב, זול יותר מלהיות מנויה על אחד העיתונים בארץ. ולטעמי- המגזינים מחו"ל מוצלחים יותר :)
בעיתון האחרון נתקלתי בבשורה משמחת- מייבלין יצאו גם הם עם אייליינר בג'ל. עוד לא מצאתי ביקורות על המוצר החדש, אבל אני מקווה שהוא לא יפול ברמתו משל חברות אחרות. בארה"ב מחירו יהיה פחות מעשרה דולר, אבל אני תוהה בכמה יתמחרו אותו בארץ. מצד אחד מוצרים אחרים שנמכרים בארה"ב במחיר כזה נמכרים פה סביב ה100 ש"ח. מצד שני ב-100 ש"ח כבר אפשר לקנות את האייליינרים של החברות המקצועיות, ואז איזה יתרון יהיה למייבלין בארץ מעבר לפריסה הרחבה?!
וואו! תחרות איפור גוף, איזה יוםי! אני נהנית מאד לראות מאפרות מקצועיות מדגימות את הידע שלהן ואת היצירתיות שלהן בתחרויות ותמיד כל התוצאות כל כך מרשיומת!
השבמחק