למרות, ואולי דווקא כי אני אוהבת גוונים טבעיים באיפור, אני מאד אוהבת צלליות.
האפשרויות האינסופיות של גוונים (ואז מה אם לעין הלא מיומנת הם נראים זהים לפעמים), המרקמים השונים והאפשרות ממש לפסל את העין מחדש הופכים את הצלליות למוצר אהוב במיוחד מבחינתי בעבודה.
צלליות הן גם מוצר עמיד יחסית (בהנחה שהן לא נופלות ומתנפצות, שגם לזה יש פתרון, אבל זה כבר לפוסט אחר), מחזיקות שלוש שנים לפחות, ניתנות לחיטוי בקלות יחסית...
הבעיה היא שלעיתים הצבע המרשים שמציץ מהקופסה מאכזב במבחן המציאות בפיגמנט חלש, עמידות איומה ומרקם גרגירי שמתפזר ומלכלך את כל שאר הפנים.
אז איך יודעים?
אני קוראת לזה "מבחן האצבע", והמבחן הזה חסך לי לא פעם המון כאב לב כשעמדתי להוציא סכום עתק על פלטת צלליות קטנטנה של מותג יוקרה זה או אחר, ובבדיקה פשוטה גיליתי כי אולי שתיים מתוך חמש הצלליות הן אכן טובות ואיכותיות והשאר יוותרו ללא שימוש. אז כן, בצלליות המיתוג היוקרתי ואפילו המקצועי לא בהכרח מבטיח איכות, לא אומרת שמעתה תקנו רק בחנויות הזולות, אבל גם לא צריך לפסול אותן על הסף, בהנחה כמובן, שיש להן אישור ממשרד הבריאות.
ומהו מבחן האצבע?
מעבירים אצבע על הצללית הנבחנת, ומשווים את הגוון שהתקבל על האצבע לגוון הצללית עצמה. אם הגוון זהה- הפיגמנט חזק והצללית טובה. אם הגוון חלש, אם הצללית התפוררה על האצבע ונראית גושישית עדיף שהצללית תשאר בחנות.
פשוט, לא?
ואיך אפשר בלי הדגמות.
הנה כמה צלליות שהגיעו לשולחני לאחרונה:
כפי שאתן יכולות לראות בעצמכן הפיגמנט עשיר (של הורוד אפילו יותר משל הכחול), המרקם קרמי ונעים והברק מקסים.
בהחלט רכישה מומלצת.
הצללית השלישית מיועדת לגבות, והיא של חברה יוקרתית וותיקה- אליזבת ארדן.
ניתן גם להרטיב את המברשת ולהשתמש בצללית כאייליינר לבהירות עור חובבות מראה טבעי, או פשוט כצללית על העפעף. המברשות המצורפות אינן איכותיות במיוחד, אבל הן טובות יותר מהמברשות שבד"כ מצרפים לסטים שכאלה, ומברשת הגבות אפילו יכולה להיות שימושית ממש. בכל מקרה זה פתרון נוח לחופשות בהן אורזים קל, הן בהחלט מסוגלות לעשות את העבודה.
ועוד טיפ לסיום- מבחן האצבע הוא אמצעי נהדר לבחינת איכות הצללית, אבל השומן על האצבעות שלנו מזיק לצלליות בשימוש קבוע ועל כן המנעו מלעבוד עם האצבעות ישירות מהצללית עצמה באופן קבוע.
רכישה נעימה :)
טל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה