קרדיט- עבודה שאין תשלום תמורתה. האמת היא שהיחידים שבודקים קרדיטים הם אנשי מקצוע אחרים, והם סביר להניח לא יהיו אלה שיביאו לך לקוחות. אני לא אומרת לפסול כל עבודה, אם יצעו לך לאפר לווג תמורת קרדיט- לכי על זה, אבל אם צלם עלום מבטיח לך קרדיט תמורת עבודתך, כדאי שתוודאי שהוא מאד מוכשר, שהדוגמנית מאד יפה ושהתמונות יתרמו לך לבוק, וזכרי: אם מישהו אחר מקבל תשלום תמורת העבודה הזאת, גם לך מגיע
מה שמוביל אותי למונח הבא- TF* המשמעות היא TIME FOR וזה לרוב תמורת תמונות. שוב, במידה והצוות לטעמך, הקונספט מוצא חן בעינייך ואת מאמינה שהתוצאה הסופית תתרום לך, לכי על זה. בחו"ל זה הרבה יותר נהוג, שקבוצה של בעלי מקצוע חוברים זה לזה כדי לשפר את תיק העבודות של כל אחד מהם. לרוב חושבים על הקונספט יחד כך שכל אחד אכן יזכה לקבל משהו שיועיל לו. גם אמנים מבוססים מאד עושים זאת, כי לא תמיד העבודה שאנו נדרשים לעשות עבור הלקוחות היא התשוקה האמיתית שלנו.
שוטף פלוס- פלוס 30, 60 ואפילו 90. בניגוד לשכיר שמקבל משכורת עבור החודש בה עבד בחודש שלאחריו, שזה ה"שוטף", עצמאים, בעבודתם מול חברות, נחשפים לתופעת ה"שוטף פלוס" שמטרתה לאפשר לאנשי החשבונות באותה חברה לעבור על כל דרישות התשלום ולבצען. למה הם זקוקים ליותר מ30 יום? כי הם יכולים. בסופו של דבר זה מסתדר, כך שכל חודש את מקבלת את התשלום תמורת העבודה מלפני חודשיים/שלושה/ארבעה, אבל בהתחלה זה לא פשוט, ואת עלולה למצוא את עצמך מוציאה לא מעט כסף על נסיעות ומוצרים מבלי לראות את התשלום במיידי. בארה"ב הם ממליצים על מרק ראמן בתקופה הזאת, אבל בארץ אין מסעדות אסייתיות זולות, כך שהחלופה שלנו היא ככל הנראה פלאפל...
double dipping- ממש כמו בפרק בסיינפלד, יש דברים שפשוט לא עושים. הכירי את חברייך הטובים ביותר: מברשות האיפור החד פעמיות למסקרה, אייליינר, שפתונים וגלוסים. המנעי מלהכניס את המברשת פעמיים למיכל, כדי להבטיח שאת לא מדביקה את הלקוחות שלך ומזהמת את המוצרים. או לכל הפחות הצטיידי בביטוח מקיף ביותר למקרה שלקוחה תתבע לך את הצורה (ובצדק) על שהדבקת אותה בהרפס.
כיתת אומן- הדגמה של מאפר/ת מוכר/ת ומוכשר/ת בפני כיתה של בעלי מקצוע אחרים. ההדגמה נעשית על דוגמניות, כאשר ברוב המקרים חלק גדול מהבסיס נעשה מאחורי הקלעים והדוגמנית עולה לטאצ' אפים על הבמה או לאיפור העיניים/שפתיים בלבד. כיתות אומן הן הזדמנות מעולה להחשף לטכניקות חדשות, מוצרים מעניינים, ולשאול שאלות שלא היה יוצא לך אחרת (ולא, זה לא המקום לשאול על הצבע המתאים ללקוחה שיש לך בשבוע הבא)
סדנא מעשית- ממש כמו בשיעורי האיפור בקורס, כאן מדובר בכיתה קטנה משמעותית, ולאחר ההדגמה את עובדת בעצמך ומיישמת את החומר הנלמד. בחלק מהמקרים מביאים דוגמנית ומתאמנים עליה, במקרים אחרים עובדים כמו בשיעורים ומתאמנים זו על זו. במידה ויש לך תחום שאת מרגישה פחות בטוחה בו, או מעוניינת ללמוד משהו חדש זה הפתרון עבורך.
כרטיס מאפר- חברות האיפור הבינו שכמאפרת את קונה יותר מהלקוחה הממוצעת ומצ'פרות אותך בהנחה קבועה על הקניה. בחלק מהחברות מספיק להראות תעודת מאפר או כרטיס ביקור כדי לקבל את ההנחה (שנעה בין 15%-40%) ובחלק מהחברות יש לשלם תשלום שנתי קבוע תמורת כרטיס חברות שמעניק את ההנחה. שימי לב שברוב המקרים אין כפל הנחות, כך שאם מדובר בחברה בה יש מבצעים באופן קבוע לא בהכרח משתלם לעשות כרטיס.
מכס- קצת אחרי שתסיימי את הקורס תגלי את נפלאות הרכישה באינטרנט. המחירים זולים יותר, המבחר עצום, ויש חברות שלא ניתן להשיג בארץ. מה הקאץ'? הרכישה משתלמת רק עם המחיר כולל משלוח הוא מתחת ל50$! מעל תאלצי לשלם מכס בשיעור של 30% מהסכום, הרבה פחות שווה...
מה שמוביל אותי למונח הבא- TF* המשמעות היא TIME FOR וזה לרוב תמורת תמונות. שוב, במידה והצוות לטעמך, הקונספט מוצא חן בעינייך ואת מאמינה שהתוצאה הסופית תתרום לך, לכי על זה. בחו"ל זה הרבה יותר נהוג, שקבוצה של בעלי מקצוע חוברים זה לזה כדי לשפר את תיק העבודות של כל אחד מהם. לרוב חושבים על הקונספט יחד כך שכל אחד אכן יזכה לקבל משהו שיועיל לו. גם אמנים מבוססים מאד עושים זאת, כי לא תמיד העבודה שאנו נדרשים לעשות עבור הלקוחות היא התשוקה האמיתית שלנו.
שוטף פלוס- פלוס 30, 60 ואפילו 90. בניגוד לשכיר שמקבל משכורת עבור החודש בה עבד בחודש שלאחריו, שזה ה"שוטף", עצמאים, בעבודתם מול חברות, נחשפים לתופעת ה"שוטף פלוס" שמטרתה לאפשר לאנשי החשבונות באותה חברה לעבור על כל דרישות התשלום ולבצען. למה הם זקוקים ליותר מ30 יום? כי הם יכולים. בסופו של דבר זה מסתדר, כך שכל חודש את מקבלת את התשלום תמורת העבודה מלפני חודשיים/שלושה/ארבעה, אבל בהתחלה זה לא פשוט, ואת עלולה למצוא את עצמך מוציאה לא מעט כסף על נסיעות ומוצרים מבלי לראות את התשלום במיידי. בארה"ב הם ממליצים על מרק ראמן בתקופה הזאת, אבל בארץ אין מסעדות אסייתיות זולות, כך שהחלופה שלנו היא ככל הנראה פלאפל...
double dipping- ממש כמו בפרק בסיינפלד, יש דברים שפשוט לא עושים. הכירי את חברייך הטובים ביותר: מברשות האיפור החד פעמיות למסקרה, אייליינר, שפתונים וגלוסים. המנעי מלהכניס את המברשת פעמיים למיכל, כדי להבטיח שאת לא מדביקה את הלקוחות שלך ומזהמת את המוצרים. או לכל הפחות הצטיידי בביטוח מקיף ביותר למקרה שלקוחה תתבע לך את הצורה (ובצדק) על שהדבקת אותה בהרפס.
כיתת אומן- הדגמה של מאפר/ת מוכר/ת ומוכשר/ת בפני כיתה של בעלי מקצוע אחרים. ההדגמה נעשית על דוגמניות, כאשר ברוב המקרים חלק גדול מהבסיס נעשה מאחורי הקלעים והדוגמנית עולה לטאצ' אפים על הבמה או לאיפור העיניים/שפתיים בלבד. כיתות אומן הן הזדמנות מעולה להחשף לטכניקות חדשות, מוצרים מעניינים, ולשאול שאלות שלא היה יוצא לך אחרת (ולא, זה לא המקום לשאול על הצבע המתאים ללקוחה שיש לך בשבוע הבא)
סדנא מעשית- ממש כמו בשיעורי האיפור בקורס, כאן מדובר בכיתה קטנה משמעותית, ולאחר ההדגמה את עובדת בעצמך ומיישמת את החומר הנלמד. בחלק מהמקרים מביאים דוגמנית ומתאמנים עליה, במקרים אחרים עובדים כמו בשיעורים ומתאמנים זו על זו. במידה ויש לך תחום שאת מרגישה פחות בטוחה בו, או מעוניינת ללמוד משהו חדש זה הפתרון עבורך.
כרטיס מאפר- חברות האיפור הבינו שכמאפרת את קונה יותר מהלקוחה הממוצעת ומצ'פרות אותך בהנחה קבועה על הקניה. בחלק מהחברות מספיק להראות תעודת מאפר או כרטיס ביקור כדי לקבל את ההנחה (שנעה בין 15%-40%) ובחלק מהחברות יש לשלם תשלום שנתי קבוע תמורת כרטיס חברות שמעניק את ההנחה. שימי לב שברוב המקרים אין כפל הנחות, כך שאם מדובר בחברה בה יש מבצעים באופן קבוע לא בהכרח משתלם לעשות כרטיס.
מכס- קצת אחרי שתסיימי את הקורס תגלי את נפלאות הרכישה באינטרנט. המחירים זולים יותר, המבחר עצום, ויש חברות שלא ניתן להשיג בארץ. מה הקאץ'? הרכישה משתלמת רק עם המחיר כולל משלוח הוא מתחת ל50$! מעל תאלצי לשלם מכס בשיעור של 30% מהסכום, הרבה פחות שווה...
ויש גם את הידוע- שוטף+ הוצאנו לך את הצ'ק בדואר, זה תיכף יגיע....
השבמחק