יום שבת, 6 בפברואר 2010

חוג איפור

בחודשים האחרונים העברתי חוג איפור לנערות בבית ידידות בקרית גת אשר הוקם בעקבות שיתוף פעולה בין הקרן לידידות בראשות הרב יחיאל אקשטיין וארגון ידידים. "בית ידידות" מהווה מקום מפגש לילדים ובני נוער ומרכז תחת קורת גג אחת חמה ותומכת פעילויות לימודיות וחברתיות על ידי סטודנטים מתנדבים. בבית זה ניתנים ההזדמנות והכלים לילדים ובני נוער להתקדם ולהיחשף עפ"י רצונם ויכולתם במטרה להעלות את הנערים על מסלול של השתלבות חיובית בחברה.
בניגוד לסדנאות  שאני מעבירה לנערות בד"כ, כאן קהל היעד היה שונה מזה שאליו התרגלתי, ותכני הקורס שונו בהתאם.
החוג ניתן לבנות ללא תשלום, כחלק מהפעילויות הרבות שהמתנ"ס מציע להן, ובתכנון החוג היה עלי לקחת בחשבון כי עבור רובן זהו מפגש ראשון עם איפור מקצועי, כי אין ברשותן אף מוצר איפור (למעט עיפרון שחור לעיניים מחברה עלומת שם), וכי את המותגים הרבים בתיקי עדיף להצניע, כי הם מחוץ להשג ידן.
החוג היווה תזכורת עבורי לקסם המופלא שיש לאיפור על נערות, קסם שאינו קשור למעמד סוציו-אקונומי, מקום מגורים, או התנהגות. הוא גם הזכיר לי כי על אף שהתחום הזה מוגדר כמותרות, ועל כן פונה לקהל בעל אמצעים, ניתן לעשות עימו פלאים בכל שכבות האוכלוסיה.
את השינוי ראיתי לא רק במיומנויות שהן פיתחו במהלך הקורס, אלא, ועלי להודות שזה היה הדבר ששימח אותי יותר מכל, גם בהתנהגותן הכללית. ככל שעבר הזמן הבנות נפתחו יותר, התחילו לספר על המשפחות שלהן, נקשרו אלי (ועלי להודות שגם אני אליהן), והקבוצה כולה התגבשה. זה בא לידי ביטוי גם בדברים הקטנים שבהתחלה התעקשתי איתן, כמו השימוש במילים "תודה" ו"בבקשה", והאחריות שלהן להשאיר את המקום בו למדו נקי ומסודר.
אם בשיעורים הראשונים הייתי נשארת אני בסוף השיעור לאסוף מברשות חד פעמיות, פדים של צמר גפן ומגבונים להסרת איפור, הרי שלקראת הסוף החלו הבנות לקחת יוזמה ולסדר תוך כדי החוג כך שבעוזבן החדר נשאר נקי ומסודר.

בקורס הקפדתי לתת להן טעימות מעולם האיפור- החל מאיפורי ביוטי שיוכלו לשמש אותן ביום יום, דרך מיומנויות שתיסכלו את חלקן כמו מריחת אייליינר, וכלה בשיעורים של ציורי פנים ופציעות.
שיעור הפציעות, היה באופן בכלל לא מפתיע, השיעור האהוב עליהן, וגם זה שמשך הכי הרבה מתנדבים מקרב הבנים ששהו במתנ"ס. כולם רצו פנס בעין, ורידים חתוכים או כדור בראש. לרוע מזלם של ההורים חלקם בחרו לשוב ככה הביתה, וסיפרו לי במפגש לאחר מכן על התגובות המפוחדות של ההורים...
אחת הבנות אף סיפרה לי שבעקבות שיעור הפציעות היא הפסיקה לחשוש בסרטים מפחידים (שלא לדבר על להרוס את החוויה ליושבים סביבה כשהיא מסבירה להם איך מבצעים כל פציעה ולמה זה בכלל לא דם אמיתי).
בת אחרת שיתפה אותי שמאז תחילת החוג היא נעשתה הרבה יותר מודעת לאיך שמתאפרים סביבה, ואף נותנת עצות לאמה ואחיותיה, איך כן להתאפר.

כדי להעצים את החוויה עבורן, ביקשתי מרון אוריאל מסטודיו ארטרון, עימו אני עובדת הרבה, להצטרף לחוג ליום צילומים עבור הבנות. יום הצילומים חולק לשני חלקים- בראשון איפרו בנות החוג ילדות קטנות יותר במגוון של ציורי פנים, ועבודותיהן צולמו. בחלק השני נשארו בנות החוג בלבד, אשר איפרו את עצמן בהנחייתי, תוך בחירה של סגנון האיפור שהן רוצות והצבעים המתאימים להן, בהתסמך על מה שלמדו, וקיבלו כל אחת בוק אישי.

בפורים הקרוב אמורות הבנות "להחזיר" למתנ"ס, ולאפר את הילדים במגוון ציורי פנים. מעבר לחיסכון הכספי  למתנ"ס, אשר אינו יכול להרשות לעצמו להזמין הפעלות השנה, הרי שיש בכך העצמה אישית עבור הבנות ואף מסר חינוכי חשוב על מחויבותן המוסרית לתרום בחזרה לקהילה שמשקיעה כל רבות בטיפוחן. אני צופה הנאה רבה לכל הצדדים המעורבים.

ביום חמישי האחרון היה מפגש הפרידה בחוג. המתנ"ס הצליח לגרד תקציב ורכשתי עבור הבנות ערכות איפור. התקציב היה זעום- מעט יותר מ-40 ש"ח לכל אחת, מחיר שבחנויות בהן אני רגילה לקנות יספיק אולי לספוגיות... אז נאלצתי להתפשר, ולהזכר כי לבנות הללו אין עניין במותגים, וכל עוד האיפור יענה על הדרישות (ויאושר ע"י משרד הבריאות) הן תהיינה מרוצות. פניתי לחברת ביוטי קייר, וביררתי האם הם יסכימו להעשיר מעט את הערכה שאקנה לבנות בתרומה קטנה, והם נרתמו מיד ותרמו עפרונות איפור לעיניים ולשפתיים לכל משתתפת.

בתקציב רכשתי עבורן סט מברשות (חלקן, באופן מאד מפתיע ביחס למחיר, באיכות סבירה לחלוטין), צללית אשר תשמש אותן גם כסומק, מסקרה וסט של ליפ גלוסים בגוונים טבעיים.
השמחה של הבנות היתה עצומה כאשר קיבלו את המתנה, ולאחר הסבר מהיר על טיפול במברשות, ותזכורת על כך שלא חולקים איפור גם לא עם חברה או אחות, הצעתי להן לפתוח את נרתיק המברשות ולהתחיל לעבוד. הבנות כולן סירבו להצעה, הן רצו להראות להורים, ויום למחרת בבית הספר את המתנה הנהדרת שקיבלו, ולא רצו שתראה "משומשת".

להפתעתי, ולשמחתי, הבנות התארגנו וקנו גם לי מתנה- קופת חיסכון של כלב (הן התלבטו בין כלב לחתול, והחליטו שאני Dog Person) ומסגרת יפה בה הדביקו ברכה אישית. אני חושבת שהתרגשתי אפילו יותר מהן...

היה זה סוף נהדר לתהליך מאד מהנה ומלמד, לשני הצדדים, ותזכורת שיש דברים יותר חשובים מכסף.

6 תגובות:

  1. טל, כל הכבוד על היוזמה הברוכה!
    הפוסט מרגש ונהניתי מאוד לקרוא.
    ישר כח!

    השבמחק
  2. מקסים מקסים מקסים. מרגש נורא ומשמח עוד יותר :)

    השבמחק
  3. מקסים. רעיון יצירתי וביצוע עוד יותר.
    כל הכבוד לך!

    השבמחק
  4. היי אני מתחילה לעשות לעצמי תיק איפור "אמיתי " לקראת גיל חמש עשרה ורציתי לדעת על איזה חברות את ממליצה למסקרהחומה ושחורה לצליליות בסיס למייקאפ ואיילנר שחור וסגול .
    רציתי לציין שהעור שלי הוא עור מעורב לא שומני ולא יבש וצבע עייני הם ירוק חום .
    אשמח לקבל תשובה .
    נועה [[:

    השבמחק
  5. היי נעה
    פני אלי לדוא"ל talpromakeup@gmail.com
    ואתן לך המלצות

    טל

    השבמחק
  6. יום הולדתה של ביתי קרב ובא. אני מעוניינת לעשות לה בביתנו מסיבת הפתעה רק לה ולחברותיה. כחלק מהפעילות האומנותית אני מחפשת מאפרת שתעביר סדנת איפור שתלמד אותן בעתיד להתאפר נכון ולא להרוס לעצמן את המראה ועור הפנים. אני יכולה לקבל המלצות על סדנאות כאלה? תודה.

    השבמחק

אירעה שגיאה בגאדג'ט זה
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...