כל עצמאי ירא מפני הרגע הזה, הרגע בו מישהו קרוב מבקש להיות לקוח, ומצפה כמובן להיות לקוח מועדף.
זו יכולה להיות השכנה ממול שמצפה ש"תלמדי אותה להתאפר" בחינם כמובן, הרי אתן שכנות... מה, היא לא מלווה לך סוכר כשאת צריכה? זו יכולה להיות חברה טובה, דודה, קרובת משפחה עלומה שמעולם לא נתקלת בה עד היום, מישהי מהלימודים... ומה עושים?
מצד אחד, זה המקצוע שלך, הפרנסה, ואם תתחילי לעבוד בחינם עבור כל מי שאת מכירה לא תגמרי את החודש (שלא לדבר על החובות שתכנסי אליהם כשתחדשי את המלאי), מצד שני- אתם מכירים, ובחלק מהמקרים גם מאד קרובים- אז איך אפשר לגבות תשלום?
אז זהו, שאפשר. או לפחות, צריך. נכון, הרעיון של לערבב כסף וחברים או כסף ומשפחה הוא רע מיסודו, אבל כדאי וצריך לעשות הבחנה בין השניים. בסופו של יום את מעניקה שירות עליו הם כן היו משלמים לאדם זר, אז למה שלא תרוויחי מזה את, והם יהנו מהנחה יפה ומבעל מקצוע שהם יודעים שיעשה הכל כדי שיצאו מרוצים?
אם איפור הוא המקצוע שלך, ולא סתם תחביב, סביר להניח שיש לך לא מעט הוצאות, הוצאות שצריך לכסות בהכנסות, כמו כל עסק. עם תחביבים זה אחרת- הבעלול הוא ממש הנדי מן, בעל ידי זהב, ותמיד פונים אליו חברים קרובים יותר או פחות שיתקן להם פה, יסדר להם שם... והוא עושה את זה בשמחה, אבל אף אחד מהם לא חשב על לבקש ממנו שירותי גננות, שזה מה שהוא עושה במקצועו, ללא תמורה. משום מה במקצועות היופי זה לא ככה- "רק תמרחי לי לק", "רק תעשי לי פן"
אז איך מתמודדים? חלק מהבעיה נובעת מהעדר מחירון אחיד, לא רק בין מאפרת אחת לרעותה, אלא לעיתים גם בין לקוחות. כשהמחירון, יחד עם מדיניות ההנחות מנוסחים בבהירות וזמינים לכל (למשל תלויים בסטודיו) ה"קרובים" מודעים לערך המתנה שהם מבקשים, וחושבים פעמיים האם זה הוגן מצידם.
חברה טובה טוענת בתוקף שאי הנעימות לא צריכה להיות של הספק אלא דווקא של החבר, שצריך מיוזמתו להתעקש לשלם (ולו תשלום סמלי שיכסה את ההוצאות), מתוך הערכה למקצוע, שכן יש בבקשה לקבל שירות חינם מין זילות של המקצוע- זו לא עבודה של ממש, רק משהו קטן שאפשר לעשות על הדרך ולא צריך לעלות כסף. האם הייתם מבקשים מחברכם הוטרינר לחסן את כלבכם ללא תמורה?
חלק מהספקים מתמודדים בכך שהם מסרבים לעבוד עבור אנשים קרובים, או כמו שקולגה הגדירה זאת "אני אומרת שאני לא פנויה בתאריך ומעבירה לחברה, אני יודעת שאם אאפר בעצמי אצטרך לעשות זאת בחינם ואני לא עובדת בחינם"
כמובן שיש מקרים שהאדם המבקש הוא כל כך חשוב לנו, שכיף לעשות זאת גם בחינם, אבל לרוב אלה גם האנשים שיתעקשו לשלם מלכתחילה. לרוב מבקשי החינמים הינם דוקא האנשים הרחוקים, שמספר הטלפון שלהם אפילו לא שמור אצלכם בנייד.
איך אתן מתמודדות?
זו יכולה להיות השכנה ממול שמצפה ש"תלמדי אותה להתאפר" בחינם כמובן, הרי אתן שכנות... מה, היא לא מלווה לך סוכר כשאת צריכה? זו יכולה להיות חברה טובה, דודה, קרובת משפחה עלומה שמעולם לא נתקלת בה עד היום, מישהי מהלימודים... ומה עושים?
מצד אחד, זה המקצוע שלך, הפרנסה, ואם תתחילי לעבוד בחינם עבור כל מי שאת מכירה לא תגמרי את החודש (שלא לדבר על החובות שתכנסי אליהם כשתחדשי את המלאי), מצד שני- אתם מכירים, ובחלק מהמקרים גם מאד קרובים- אז איך אפשר לגבות תשלום?
אז זהו, שאפשר. או לפחות, צריך. נכון, הרעיון של לערבב כסף וחברים או כסף ומשפחה הוא רע מיסודו, אבל כדאי וצריך לעשות הבחנה בין השניים. בסופו של יום את מעניקה שירות עליו הם כן היו משלמים לאדם זר, אז למה שלא תרוויחי מזה את, והם יהנו מהנחה יפה ומבעל מקצוע שהם יודעים שיעשה הכל כדי שיצאו מרוצים?
אם איפור הוא המקצוע שלך, ולא סתם תחביב, סביר להניח שיש לך לא מעט הוצאות, הוצאות שצריך לכסות בהכנסות, כמו כל עסק. עם תחביבים זה אחרת- הבעלול הוא ממש הנדי מן, בעל ידי זהב, ותמיד פונים אליו חברים קרובים יותר או פחות שיתקן להם פה, יסדר להם שם... והוא עושה את זה בשמחה, אבל אף אחד מהם לא חשב על לבקש ממנו שירותי גננות, שזה מה שהוא עושה במקצועו, ללא תמורה. משום מה במקצועות היופי זה לא ככה- "רק תמרחי לי לק", "רק תעשי לי פן"
אז איך מתמודדים? חלק מהבעיה נובעת מהעדר מחירון אחיד, לא רק בין מאפרת אחת לרעותה, אלא לעיתים גם בין לקוחות. כשהמחירון, יחד עם מדיניות ההנחות מנוסחים בבהירות וזמינים לכל (למשל תלויים בסטודיו) ה"קרובים" מודעים לערך המתנה שהם מבקשים, וחושבים פעמיים האם זה הוגן מצידם.
חברה טובה טוענת בתוקף שאי הנעימות לא צריכה להיות של הספק אלא דווקא של החבר, שצריך מיוזמתו להתעקש לשלם (ולו תשלום סמלי שיכסה את ההוצאות), מתוך הערכה למקצוע, שכן יש בבקשה לקבל שירות חינם מין זילות של המקצוע- זו לא עבודה של ממש, רק משהו קטן שאפשר לעשות על הדרך ולא צריך לעלות כסף. האם הייתם מבקשים מחברכם הוטרינר לחסן את כלבכם ללא תמורה?
חלק מהספקים מתמודדים בכך שהם מסרבים לעבוד עבור אנשים קרובים, או כמו שקולגה הגדירה זאת "אני אומרת שאני לא פנויה בתאריך ומעבירה לחברה, אני יודעת שאם אאפר בעצמי אצטרך לעשות זאת בחינם ואני לא עובדת בחינם"
כמובן שיש מקרים שהאדם המבקש הוא כל כך חשוב לנו, שכיף לעשות זאת גם בחינם, אבל לרוב אלה גם האנשים שיתעקשו לשלם מלכתחילה. לרוב מבקשי החינמים הינם דוקא האנשים הרחוקים, שמספר הטלפון שלהם אפילו לא שמור אצלכם בנייד.
איך אתן מתמודדות?
